הליכה למקווה

תוכן השאלה:
שלום כבוד הרב,
אני מעוניינת לדעת מדוע אין מתירין לנשים רווקות להטהר במקווה?
ואיך זה שטומאתי לא עוברת לאבי, סבי ואחי? הרי אני טמאה מטומאת נידה, ולכן עלי בתור נערה לא נשואה לשמור נגיעה (בין יתר הסיבות), כי טומאתי עוברת לבן כשאני נוגעת בו, אבל למה טומאה עוברת רק לחלק מהאנשים, ולא לאבי, סבי ואחי?
תודה רבה!

תוכן התשובה:
שלום לך.
הטבילה במקווה, בימים שבית המקדש היה קיים, וגם תקופה מסויימת אחר חורבנו, היתה מקובלת גם אצל רווקות, שהרי בהכנת האוכל נשים היו שותפות, ובכל בית היו מאכלים ומשקאות שהיה צורך לשמור אותם בטהרה: יין של תרומה (שצריך להביאו לכהן) שמן של תרומה, מכל עיסה של לחם, יש להפריש חלה, ולתת לכהן, ויש לשמור אותה בטהרה...
תקופה זו עברה מן העולם. היום אנו נוהגים להגדיר את עצמנו כ"טמאי מתים" כלומר: טמאים בטומאה החמורה ביותר שיש, ואין משמעות לטומאות הקלות יותר- טומאת נידה או זבה.
רווקה שתטבול היום, אין זאת אלא כדי להתיר עצמה ליחסי אישות לגבר. ואת קיום יחסי אישות בין רווקה לגבר, שלא במסגרת הנישואין, דבר שהוא איסור מן התורה, רצו למנוע.
אני מקווה שהבנת את התשובה, מבלי שהתייחסתי לשאלה: "מדוע הטומאה לא עוברת לאבי, סבי, אחי..." היא עוברת גם עוברת, אך איך בכך בעיה, גם לא שהטומאה תעבור למי שהוא אינו קרוב משפחה שלך. הבעיה היא מגע גופני בעל משמעות אירוטית, שהוא אסור.

התשובה התקבלה מהרב מאיר צוקרמן
בתאריך ט"ז אייר תשע"ב