שימוש בטבעת האישה מחתונתה

תוכן השאלה:
אני ואשתי נישאנו לפני 15 שנה. כבר לאחר מספר שנים, טבעת הנישואים נהייתה פחות מודרנית ואשתי לא הרבתה לענוד אותה. לכבוד המאורע (15 שנה) ערכנו שינוי בטבעת כך שתראה מודרנית. במסגרת השינוי חתכנו גלגל זהב אחד מן הטבעת שאין בו שימוש. מכיוון שהתחלתי לעבוד בעבודה הדורשת נסיעות לחו"ל חשבנו על הראיון שאענוד טבעת במהלך הנסיעות. האם מותר להשתמש בזהב זה ליצירת טבעת עבורי? או שיש פה פגיעה בקניין של הקידושין?

תוכן התשובה:
שלום
אין בעיה. לאחר שהאישה קבלה את הטבעת היא חשבת כרכושה ויכולה לעשות בה מה שתרצה.

ולהלן ביאור מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיינו בספר באתר ישיבה http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=506&id=1934&q=
בברכה אייל משה

קניין הקידושין
אחד ההבדלים המרכזיים שבין היהדות לשאר הדתות, שהיהדות חותרת לתיקונו השלם של העולם, שאר הדתות התייאשו מתיקון העולם הזה על כל מרכיביו הגשמיים, והן קוראות למאמיניהן להתנתק מחיי העולם הזה, ולברוח אל עולם רוחני שעלה בדמיונם, כדי להנצל מהתסכול והצער שיש בחיי העולם הזה, אולם היהדות חותרת לתיקון העולם הזה על כל מרכיביו
ולכן גם כריתת ברית הנישואין, אינה מתבטאת רק על ידי דיבורים יפים, או הבעת רצון נאצל, תוך תלישות וניתוק מהצדדים המעשיים והממשיים של העולם, מה שעלול בסופו של דבר לגרום לאיבוד האהבה והקשר העמוק שבין בני הזוג
אלא כריתת הברית בין החתן והכלה נעשית על פי התורה בקניין קידושין. מעשה קניין שנותן ביטוי ממשי ומחייב לאהבה ולחלומות שנרקמו בליבם של בני הזוג. וכמו שכל שינוי במעמד של אדם או חפץ נעשה על ידי מעשה קניין, כך גם החתונה והמעבר של האשה ממעמד של פנויה למעמד של אשת איש נעשה על ידי קניין, קניין שנקרא קידושין, משום שעל ידו הכלה מתייחדת ומתקדשת לבעלה
ואמנם אמרו חז"ל שבשלוש דרכים האשה יכולה להתקדש, בכסף, בשטר ובביאה, אבל למעשה נוהגים הכל לערוך את הקידושין אך ורק על ידי קניין כסף שנעשה על ידי נתינת הטבעת. ומאחר שכסף לא צריך להיות דווקא מטבע, אלא אפשר להשתמש גם בשווה כסף, לכן נהגו לקדש את האשה בטבעת שתוכל לעונדה תמיד על ידה, ותשמש לה זיכרון לקידושיה (ספר החינוך תקנ"ב).

4 - קידושין בשווה פרוטה
כדי להסביר את משמעות קניין הקידושין שעל ידו נוצרת הזיקה שבין הכלה לחתנה, ראוי להקדים תחילה הקדמה כללית. תפיסת העולם האחדותית של התורה, היינו שיש בורא אחד לעולם על כל מרכיביו הרוחניים והגשמיים, מחייבת שלכל רעיון רוחני יהיה ביטוי ממשי ומעשי בעולם, ולכן יש בתורה מצוות מעשיות. וכך העולם על כל מרכיביו החומריים מקבל משמעות וערך, וכן הערכים הרוחניים שוב אינם מנוכרים ותלושים מהמציאות שהרי יש להם ביטוי ממשי על ידי המצוות המעשיות
ולכן על פי מצוות התורה (דברים כב, יג) גם כריתת ברית האהבה המקודשת שבין החתן לכלה לא תחול עד שתקבל ביטוי ממשי ומוחשי על ידי קניין הקידושין. קניין הקידושין נעשה כיום על ידי כך שהחתן נותן כסף לכלה ובתמורה לזה היא מתקדשת לו. ובפרוטה אחת בלבד אפשר לקיים את הקידושין, כלומר יכול החתן לקחת פרוטה ולתיתה לכלה ולומר לה : "הרי את מקודשת לי בפרוטה זו כדת משה וישראל", ואם הכלה תקבל את הפרוטה ותסכים להתקדש - תהיה מקודשת
והטעם לכך הוא, שכסף הקידושין לא נועד להיות תשלום עבור ערכה של הכלה, שהרי שום סכום כספי לא ישווה לערכה
העניין הוא שצריך שיהיה ביטוי קנייני ממשי לקידושין, וכבר בפרוטה אחת ניתן לבצע קניין, אבל דבר שערכו פחות משווה פרוטה אינו נחשב בעיני האדם, ולכן אי אפשר לבצע בו קניין
ועל פי זה קבעו חכמים שהסכום המזערי שעל פיו ניתן לקיים את הקידושין הוא פרוטה או שווה פרוטה, וכאן המקום להדגיש שאין הקידושין חלים ללא הסכמתה המלאה של הכלה, ואפילו אם ישקול אדם לידי אשה מליארדי שקלים ויאמר לה : "הרי את מקודשת לי במליארדי שקלים אלו כדת משה וישראל", כל זמן שהכלה לא תסכים להתקדש, אין הקידושין חלים, ולעומת זאת בפרוטה אחת אפשר לקיים את הקידושין אם הכלה תסכים להתקדש. וכל זה מחדד את מה שאמרנו, שכסף הקידושין אינו צריך להיות שווה ערך לכלה, אלא הוא רק מבטא באופן קנייני ממשי את המעבר של האשה למעמדה החדש, ואת כריתת הברית שבין החתן והכלה

5 - פרטי הלכות בקניין הטבעת
אף שמצד הדין ניתן לקיים את קניין הקידושין על ידי שהחתן יתן לכלה כל דבר ששוויו למעלה מפרוטה, מכל מקום נהגו הכל לקדש כיום על ידי טבעת. על פי רוב המנהגים עשויה הטבעת מזהב טהור (מרדכי, ועיין בנישואין כהלכתם ז, ו), ויש שנהגו בטבעת כסף (בן איש חי ש"א שופטים ח´)
כדי שהקניין יתבצע בשלימות, ראשית צריכה הכלה להסכים לקידושין, והסכמתה מתבטאת בכך שהיא מושיטה את אצבעה ומוכנה שהחתן יענוד עליה את טבעת הקידושין
נהגו שהחתן והכלה לא ישתו משקה חריף בכל יום החתונה, כדי שהסכמתם לקידושין תהיה בדעה צלולה. אחת הסיבות למנהג לצום ביום החתונה, הוא כדי לשמור על הדעה הצלולה, ולא להשתכר באותו יום, כפי שנוהגים חלק מהחתנים שאינם יהודים. ועוד צריך, שלא תהיה שום טעות בהבנתה של הכלה את קניין הקידושין, שאם למשל תחשוב הכלה שהטבעת שווה אלף שקלים, ובאמת שוויה בסך הכל חמישים שקלים, יתכן שהקידושין פסולים, מפני שדעתה של הכלה להתקדש על ידי טבעת יקרה ולא על ידי טבעת פשוטה. ולכן נהגו לקדש בטבעת ללא פיתוחים וללא אבנים יקרות, שהאפשרות לטעות בשוויה מצומצמת. ועוד נוהגים, שהרב שואל את העדים בנוכחות הכלה האם הטבעת שווה לפחות פרוטה, והם עונים בחיוב, וגם הכלה מסכימה, ועל ידי כך ברור שאין שום טעות בקידושין, משום שללא ספק טבעת מזהב שווה לכל הפחות פרוטה.