שאלה
לכב' הרב שלום
ברצוני לשאול 2 שאלות בנוגע לקדיש:
1. אם הייתי מיושב בזמן הקדיש, האם אפשר לקום במהלכו?
ואחרי החצי קדיש כן מותר לשבת או לעמוד?
2. מהו המרחק שצריך לשמור שלא לעבור מאדם האומר קדיש, והאם זה מכל כיוון או רק מלפניו/אחוריו. (וכן האם העניין משתנה במקרה שיש חוצץ כגון הספסל בבית הכנסת).
תודה רבה!
תשובה
בס"ד
שלום
למעשה:
1. אשכנזים עומדים, ספרדים לא (אא"כ תפסו הקדיש מעומד).
2. אסור לעבור ולשבת בתוך 2 מטרים של האומר את הקדיש לפניו (ויש שכותבים גם מצדדיו רא' בהמשך), שולחן וספסל אינם מתירים מעבר לפניו (אא"כ בגללם לא רואה המתפלל את העובר).
וזהו פירוט ההלכה:
1. השאלה היא האם אתה חייב לעמוד לכבוד הקדיש-
האשכנזים-
בעת אמירת קדיש עומדים כמו לכל דבר שבקדושה (רמ"א סימן נו סע´ א), והמנהג הוא שבקדישים המוכרחים בזמן התפילה עומדים ובשארי קדישים (כמו קדיש שאחרי לימוד) אין הכרח לעמוד (הערוך השולחן סימן נו סע´ ט).
והספרדים-
אינם עומדים במיוחד לקדיש, אא"כ תפסם הקדיש כשהם עומדים אזי לא ישבו.
ומנהג האר"י היה להישאר מעומד אם הקדיש היה אחרי קטע שבו הוא היה עומד לפני הקדיש (כגון הקדיש שלאחר העמידה).
ולמנהג כולם יש לעמוד בקדיש שלפני "ברכו" בליל שבת.
להרחבה עי´ במאמרו של הרב דוד חי הכהן שליט"א:
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1530
2. הפוסקים משווים את המעבר לפני האומר קדיש למעבר שלפני המתפלל וזה לשון הבן איש חי:
"כשם שאסור לעבור לפני המתפלל כך אסור לעבור לפני האומר קדיש" (בן איש חי פרשת ויחי שנה ראשונה אות י´ ומקורו בדברי ההחיד"א בברכי יוסף סימן נה ס"ק ט´, וכן כתב הגר"ח פלאג´י בספר רוח חיים סימן קב).
ומכאן שיש להשוות את האומר קדיש למתפלל ואז אסור לעבור בתוך ד´ אמותיו מלפניו (ולפי הזהר גם מצדדיו (משנה ברורה בסימן קב ס"ק יז)) ולשבת בתוך ד´ אמותיו (ובספר מנחת אהרן (כלל י´ סוף אות כד) כתב על דברי הברכי יוסף הנ"ל, שאף שטוב ליזהר בזה כדי שלא יבלבל דעתו ושכלו, מכל מקום להשוותו למתפלל הוא חומרא יתירה שאם כן יהיה אסור לישב תוך ד´ אמות של האומר קדיש ומכל מקום כבר הורה הרב החיד"א).
ולגבי אם יש לפניו שולחן וכד'-
נפסק להלכה בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קב סעיף ד') דאסור לעבור כנגד המתפללים שמונה עשרה בתוך ד' אמות, ונאמרו שני טעמים עיקריים בזה:
הטעם הראשון, כתב החיי אדם (כלל כו אות ג) דהטעם משום דהמתפלל השכינה כנגדו ואסור להפסיק בינו לשכינה.
טעם שני, כתב המשנה ברורה (שם ס"ק טו) דאסור לעבור, מפני שמבטל כונת המתפלל על ידי זה. והביא דבריו גם בביאור הלכה (שם ד"ה אסור) בשם ספר מאמר מרדכי וז"ל הטעם מפני שמבטל כונת המתפלל.
וא"כ יוצא שהתשובה תהיה תלויה בטעם:
למי שאומר שאסור לעבור משום שעומד כנגד השכינה אזי אם יש לפני המתפלל עמוד גבוה י' טפחים ורוחב ד' טפחים, וכל שכן על ידי שולחן או קביעות פחות ממנו, נראה ללמד זכות על אלו שאינם מדקדקים בזה כיון שמפסיקה מחיצה, ולכן בזה נוהגים להקל(אשל אברהם).
אבל למי שאומר שהטעם הוא שלא להפסיק המתפלל מכוונתו הרי יהיה אסור אפ' ע"י שולחן וכד' אם רואה המתפלל את העובר לפניו או שעלול העובר להפיל או להזיז משהו שיסב את צומת ליבו של המתפלל ולכן כותב האשל אברהם בהמשך דבריו הנזכרים למעלה :"ובלבד שבכל זה לא יהיה על ידו בלבול הכוונה".
וכן כתב ההלכות קטנות שאסור לעבור בד' אמות של המתפלל גם אם לפני המתפלל יש עמוד גבוה עשרב טפחים ורחב ארבע, כי כמה פעמים העיניים פתוחות ומתפלל מתוך הסידור ועל ידי ראייתו עובר לפניו בתוך ד' אמותיו מתירא שמא ינוע או יטלטל את הסטנדר לפניו, ולפעמים חושש שמא יפול ספר וכדומה וזה בלבול הכוונה מאוד.
להרחבה:
http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1618
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם