על דברי חכמים והלכות צניעות

שלום לך שואלת יקרה!
השאלה שלך שימחה אותי מאוד. אני מרגיש שבעניין הצניעות קלעת לנקודה אמיתית ופנימית, ואת מתמודדת עם שאלה שרבים מאיתנו (ורבות עוד יותר) עוסקים בה.
נפתח בפתיחה שלך – כתוב בתורה "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם ... וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה. לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים יז). כלומר, התורה מחייבת אותנו לשמוע אל הסמכויות שיש לנו בכל דור ודור, ולכן חייבים מהתורה לשמוע לדברי חכמים.
את שואלת על החיוב שלנו לעשות את המצוות שתקנו חכמים, הנקראות מצוות "דרבנן". ישנם הבדלים ברמת החיוב, ומבחינה הלכתית קיימים הבדלים בין מצוות התורה (דאורייתא) לבין תקנות חכמים (דרבנן). למרות זאת, ההבדלים הללו מתגלים כמשמעותיים בעיקר במקרים של ספקות, ובהתנגשויות בין מצוות שונות וערכים.
מה שזה אומר זה שכמעט תמיד, עבורנו אין הבדל בין מצוות הכתובות בתורה לבין אלה שתקנו חכמים. חכמים מחדשים את התורה, מסבירים מה היא אומרת ויוצרים את התורה שבעל-פה. רוב הזמן היחס שלנו כלפי המצוות זהה, ולא משנה לנו האם מדובר במצווה מדאורייתא או מדרבנן.

באופן כללי לגבי הצניעות, את צודקת לגמרי – הצניעות היא ערך חשוב מאוד, וערך לא מודדים בסנטימטרים. מה שהופך בחורה לצנועה אינו אורך השרוול, אלא הגישה שלה אל העולם ואל החברה שמקיפה אותה. צניעות היא מידה פנימית בנפש, והלבוש הוא רק גילוי אחד שלה.
אבל מה תעשי: מה ההבדל בין מי שהחצאית שלה מגיעה 2 סנטימטרים מעל הברך לבין זו שהיא מגיעה 5 סנטימטרים מעל? ומה אם היא מגיעה עד אמצע הירך?
אם תסכימי שלא צנוע ללכת עם חצאית שמגיעה לאמצע הירך, אני חושב שאין לך ברירה אלא לבחור בברך כגבול קבוע וברור. ברגע שאין קו גבול ברור, נוצר טשטוש, ובמקרה הזה חוסר הצניעות יגיע מהר מאוד.
למרות שבאופן עקרוני אי אפשר למדוד ערכים במספרים ובהגדרות מדויקות, כדי לבנות חברה יציבה ובריאה – חייבים להציב גבולות ברורים. כל ערך צריך שיחקקו חוקים, כדי שהוא יוכל להתקיים בפועל, וכל חוק הוא הגדרה ברורה...
למשל, מה חשוב לנו בנהיגה היא שהיא תהיה בטוחה. זאת אומרת שלא מאוד חשוב באיזו מהירות אנחנו נוסעים, אלא האם אנחנו בטוחים. אם נלך על פי ההיגיון הזה, אז יש מקומות שבהם אנחנו חושבים (ונניח לצורך הדוגמה שאנחנו צודקים) שאפשר לנסוע בהם במהירות הגבוהה מהמהירות המותרת בחוק – ובכל זאת לא לסכן אף אחד. כאן אנחנו נפגשים עם החוק. למה החוק נועד? לשמור על הבטיחות ועל הסדר. כדי לעשות זאת אי אפשר לומר לאנשים – "תנהגו במהירות שבה אתם מרגישים בטוחים", כי שיקול הדעת של אנשים לא תמיד נכון. לכן החוק חייב לקבוע מהירות מסויימת שאותה לכולם אסור לעבור.

אם נשוב לעניין הצניעות ניתקל בבעיה נוספת המסבכת את העניינים. כשאת לובשת בגד מסוים, השאלה האם את צנועה או לא תלויה גם בחברה שבה את חיה. וכמו שראינו – חברה חייבת הגדרות ברורות. לכן המציאות היא שאת חיה בתוך חברה עם הגדרות ואת לובשת בגדים שפורצים את ההגדרות הללו. הפריצה הזאת גורמת לאנשים שסביבך לחשוב שאת "עוברת על החוק", במקרה שלנו – שאת לא צנועה.
מה שמעניין הוא שזו אינה אשליה. למה? כי כאשר אנחנו פורצים גבולות קיימים – אנחנו מושכים אלינו מבטים והמסר שלנו הוא: אנחנו לא מאמינים בערך שההגדרות באות להגן עליו. בגלל שאת כן מאמינה בערך של הצניעות, אני מעריך שלא יהיה לך מאוד קשה לקבל את המציאות, שבה כדי להיות צנועה – צריך לשמור את ההלכה הפשוטה, וללכת עם חצאית המגיעה עד לברך.

חכמים רצו לעזור לנו כחברה לשמור על הערכים בהם אנו מאמינים, ועל פיהם ראוי לנהוג. לשם כך הם תיקנו תקנות וגזרו גזירות. גם בענייני הצניעות קיימים לא מעט פסקים הלכתיים, וכאשר אנו לא נוהגים על פיהם – כמובן שאנו עוברים על דבריהם.
אם הרב שלך מתיר לך ללכת עם חצאית שמגיעה טיפה מעל לברך, את יכולה לסמוך עליו. אני לא מכיר רב כזה, ואם הרב שלך חושב כמו הרבנים שאני מכיר – אז התשובה די ברורה...

אמנם אני בן, אבל מהסביבה הנשית שחיה סביבי, אני יודע כי קשה מאוד לשמור על הצניעות בכל הנוגע לביגוד (קשה לשמור על מידת הצניעות, בלי קשר לביגוד, אבל בכל הנוגע לבגדים – קשה עוד יותר). אני מקווה שהדברים שנכתבו מיישבים את דעתך, ויקלו עליך את האתגר.
אם משהו לא הספיק, לא היה ברור, או בכל עניין אחר:
חננאל

Hananel8@gmail.com