מה זה אלוקים?

בס"ד

שלום לך, ענבר!

נתחיל בזה, שתדעי ששאלתך [ממש לא] מוזרה, להיפך – שאלת שאלה רצינית מאוד!
אפילו אולי כדאי שתשמחי שצצו לך שאלות, ושאת לא כמו רובוט – רוצה להתעלות אל הקב"ה ללא שאלות.

שאלה זאת בדיוק הציקה לאברהם אבינו, בחפשו אחרי "בעל הבירה" (=האלוקים).
וגם אחרי קבלת התורה מידי הקב"ה עצמו, ביקש משה: "וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ:" (שמות ל"ג, י"ח).

אנחנו מקווים שב"ה נוכל לענות יחד על השאלה הזאת, בצורה הכי טובה שאפשר.

ענה הקב"ה למשה: "... לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי:" (שמות ל"ג, כ´). הקב"ה הוא מעל הטבע, במה זה בא לידי ביטוי?

אין לאלוקים שהוא כולו רוחני, (ואפילו זה דבר שקשה להגיד עליו ), גוף – שנוכל להצביע עליו.
אלוקים לא תחת הזמן – שנוכל להגיד הוא היה (במובן של זמן) מכאן ועד כאן.
ואין לנו שום יכולת לתפוס את אלוקים בשכלנו, (דרך אגב - גם למלאכים אין יכולת גמורה לכך).

כלומר, כרגע אנחנו במצב שאנחנו לא יכולים להגיד כלום על הקב"ה, מתוך מושגים שבעולם שלנו.
מוזר, לא?!

אז מה כן אפשר להגיד? ואיך זה יתכן? אנחנו לא מכירים עוד שום דבר אחר שאנחנו לא יכולים להבין או לתאר אותו בשכל שלנו, לא?... מבלבל....

כנראה שיש גיל מסוים, שעד אז חושבים שהקב"ה הוא סבא זקן בשמיים, כי עדיין לא בשלים לקבל את המופשטות.

קשה להבין מה זה מחשבות או חלומות, כי אלו דברים שאינם מוחשיים לגמרי. הם מגיעים מהחיבור של גוף-נפש של האדם.

ככל שהאדם מתבגר, ובכלל, בכל התחומים מוכן לקבל יותר מורכבות, מתחילים לקבל את העובדה שיש דברים שאינם כפי שהם נראים על פני השטח, וגם יש דברים שקיימים, על אף שאיננו רואים אותם או קולטים אותם באף אחד מהחושים שלנו (כמו חורים שחורים בחלל).

נכון, זה קשה לקבל את זה שלא מבינים.
אדם לא רגיל לקבל את זה שהוא לא יכול להבין. כי בשביל מה יש לו שכל? זה לא יכול להיות שהוא לא יכול להבין!!

אומר הרמב"ם בנושא: "אילו ידעתיו – הייתיו".
תרגום- אילו ידעתי=הבנתי את הקב"ה, אז- הייתי הוא עצמו.
למה הכוונה?

נשאל שאלה: מה יש, במרחק 18מיליון שנות – אור, מאיפה שאת נמצאת ברגע זה?
התשובה – [אי אפשר לדעת]!
אף פעם לא היינו שם, וגם איננו יכולים לראות למרחק כזה עכשיו.

בקיצור – אי אפשר לדעת מהו הקב"ה בראייתנו שלנו, אלא רק לפי "ידיעתנו" ובמושגים שלנו...

אבל, ננסה קצת לרכך את חוסר ההבנה הזה...

קודם כל, ננסה לתת הסבר ראשוני פשטני קצת, אבל אולי יעזור להשליך אור על הדברים:

[הקב"ה הוא מנהיג העולם]. הוא זה שברא ויצר אותו. ומתוקף היותו בורא של העולם, יישות על, כח עליון, מנהיג על, הוא צריך להיות משהו מחוץ לעולם, משהו שלא נתפס בכלים שנמצאים פה, משום שגם את הכלים עצמם הוא ברא. והכל נוצר יש מאין.

כלומר, לא כמו שלוקחים חמר, ועושים ממנו קומקום, אלא כמו קסם - מכלום, יוצרים שמש!

בגלל שכל כך קשה לנו החוסר הבנה הזה, יש איזושהי הבנה מסויימת שאנחנו [כן] מקבלים על מהותו של אלוקים.
וזה מגיע מתוך מטרה - כלפינו בני האדם. מה [עלינו ללמוד מהאלוקים אלינו].

במילים פשוטות- אנחנו צריכים להבין רק דברים שמועילים לנו, שיש להם מטרה כלפינו. ולצורך כך, יש כמה וכמה דרכים כביכול "להבין" דברים שקשורים לקב"ה. לדוגמא:

הקב"ה נותן לנו "רמז" למה הוא בערך... "קדושים תהיו כי קדוש אני" (ויקרא י"ט). במקור אחר נאמר – "ובו תדבקון". האם אדם יכול להידבק לאלוקים? (דברים י"ג, ה´).

"ובו תדבקון" - הדבק בדרכיו. מידותיו של הקב"ה שמוזכרות בתורה, מופיעות על מנת שנדבר בהן ונהיה גומלי חסדים ורחומים וכו´, או במילים של חכמינו "מה הוא רחום? אף אתה היה רחום!". גמול חסדים, קבור מתים, בקר חולים, כמו שעשה הקדוש ברוך הוא:" (רש"י)

דביקות באה לידי ביטוי, לדוגמה: בתפילה, בהכנסת הקב"ה לחיי היום יום בעזרת מצוות ומעשים טובים.

כך נוכל יותר להתקרב אליו ולהרגיש אותו בתוכנו = נוכל להרגיש את הנשמה שלנו, וכך גם "נדע" מהו אלוקים.

הכלל: בכל רגע לחשוב – מה הקב"ה היה רוצה שאעשה עכשיו?

הנביאים, שהם היו המקשרים הישירים בינינו לבין אלוקים, המשילו את הקב"ה לפי המעשים. כלומר, לפי הניסים והמהלכים שהקב"ה מוביל בעולם, נותנים לו דימויים מהחיים שלנו, על מנת שנלמד ממנו את ההליכות הללו.

דוגמה: בחרות ביום קרב - כאיש מלחמות ידיו לו רב (פה מדמים כביכול את חייל רענן מצליח ומנצח). או "ביד חזקה ובזורע נטויה"- זאת אומרת שה´ הוציא את עם ישראל ממצרים בנחישות, בכוח.

מכל מיני סיבות שלא ניכנס אליהם. אפשר אולי ללמוד מזה, שכשמשהו חשוב ומשמעותי, צריך לעשותו בכוח.

הבעיה: לצערנו, מאז תחילת תקופת בית שני – אין לנו יותר נבואה, אין יותר קשר ישיר.

נתאר גם איזהו הסבר פשטני. הרב שרקי אמר פעם משהו שמאוד תורם להבנה:

אומרים שהנשמה שלנו היא חלק אלוק ממעל. מה הכוונה?

זה לא שח"ו הנשמה היא חלק מהקב"ה, אלא שהנשמה היא הברייה ש[הכי דומה] כביכול ליישות הזו שנקראת הקב"ה - אין לה גוף ולא דמות הגוף וגם היא לא גוף.

אבל, כשאנו אומרים "נשמה", יש איזושהי הבנה מסויימת של מה זה. בוודאי שלא לגמרי, אבל את יודעת לאיזה "יצור" מתייחסים. וזה קצת עוזר להכניס את האינסוף, לתוך השכל הסופי של האדם, ומעט להבין מה זה כביכול הישות שנקראת אלוקים.

מכיוון שהקב"ה הוא משהו כל כך מופשט ומתוך כך נולדו שאלות על מציאות אלוקים. אמנם בבריאת האדם הדברים היו בהירים כשמש הזורחת בבוקר, אבל ככל שהתרחקנו, הבהירות הזו התרחקה. לכן היה צורך בנביאים.

נזכיר פה כמה תשובות לדרכים להוכיח את מציאות הבורא לאדם, שמכוח היותו גשמי ושכלי, לעיתים קשה לו לתפוס את הבלתי נראה. כלומר - דברים שיקלו עלינו, בשכלנו הגשמי, לקבל את מציאות הקב"ה:

[דרך אחת – להתבונן]
פעם יצא הרבי מקוצק מחדרו ואמר "[אינני מאמין באלוקים!]". נבהלו כל החסידים להצהרה זו, ולא ידעו מה להגיד. שאלם הרב: "האם אתם מאמינים שיש פה שולחן?". והשיבו – "מה שייך להאמין? הרי ישנו כאן שולחן!". ענה הרב: עכשיו אני בטוח שגם אלוקים יש".

להביט סביב [תמיד], ולהבין שלא יכול להיות שכל מה שיש לנו בא סתם, ולהבין שהקב"ה הוא [היוצר של הכול].
בכל המובנים – בורא ויוצר, מחליט על רצף ההיסטוריה, ומחליט גם עם מה נתמודד בכל מצב.

יש לנו מגע עם הקב"ה בכל דבר, רק צריך לשנות את נקודת המבט. לראות את כל הטוב שהקב"ה הביא לנו בחיינו הכללים והפרטיים – כולל הטבע, המשפחה והחברים.

היוצר, יצר הכול בשבילנו ולטובתנו, ואם נתבונן בעין טובה, נדע איך [להודות] לאלוקים.

הכלל: כשאנו מתבוננים ביצירה – אנו "רואים" את היוצר.

[דרך שניה – פאזל]
מכירה את המשל עם הטיול בחוף הים?
ילד ואביו הלכו לטיול בחוף הים, וכמובן – השאירו אחריהם עקבות. כך גם הקב"ה משאיר "עקבות" במציאות.

[דרך שלישית – שאלות]
חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים...? עונים לו את ההלכה: יש [להשאיר] את טעם הפסח בפה = את זה שחייבים להמשיך ולשאול.

דווקא אותן ידיעות שהתחדשו והתבררו לחכם, פותחות בפניו שאלות חדשות, שלפני כן לא היו לו כלל כלים להבין אותן. ונשים לב שהלכה זאת נאמרה בהגדה – סיפור יציאה ממצרים, בדרך לדבקות באלוקים בהר סיני, שם "ידעו" אותו.

הכלל: דרך החקירה והלימוד מגיעים אל האמת.


[לסיכום]
אי אפשר להבין באמת מה זה הקב"ה, כי לו היינו מבינים, היינו הוא עצמו.
אבל, יש כל מיני דברים שנותנים לנו תחושה שמרגיעה את חוסר הידיעה הזה, וגורמת לנו להרגיש שאנחנו כן יודעים משהו - יודעים את המידות שלו, וכיצד הוא מוביל מהלכים בעולם,
וגם שיש לנו נשמה שהיא הברייה הכי דומה לדבר הבלתי מוגדר הזה.
והעיקר בשבילנו, זה ללמוד ממידותיו שמופיעות בכתובים, ולעשות הטוב והישר כמוהו- הטוב המוחלט.

מקווים שהצלחנו להרגיע במעט את השאלות הבוערות...

ואם יש לך עוד שאלות וכדומה... או שסתם את רוצה לשתף - את מוזמנת לשלוח לנו למייל.

כל טוב!

חברים מקשיבים.