שאלות באמונה והתמודדות עם כפירה, תשובה מעמיקה

בס"ד

שואל יקר,
נראה לי שכדאי לך להסיט את ההסתכלות שלך על המצב אליו נכנסת, מזיהוי שלו כבעיה, לזיהוי שלו כהזדמנות. נתנת לך הזדמנות עכשיו לעלות מדרגה באמונה, להבין לעומק את האמת שקבלת עד עכשיו כמובנת מאליה, ומתוך כך להגיע להבנה בהירה יותר של המציאות בה אתה חי. להרבה אנשים הנושאים האלה לא מציקים, וזה לא נורא - אך אם יש לך צמאון נפשי להבין את האמונה יותר לעומק, אז יש לך גם [חובה] לברר את הדברים עד שיתיישבו על לבך - כי התורה איננה מחפשת ציות עיוור בלבד, אלא חיים מתוך תודעה חיה ונושמת של התורה. לכן אני מציע לא להסתכל על עצמך כעל כופר, אלא להיפך - להבין שאתה עומד בפני מיני-מהפכה בעולם האמוני שלך, שתגרור הבנה מעמיקה יותר ולפיכך חיים משמעותיים יותר, עבורך ועבור הסביבה שלך. אני מבין שהמצב הנוכחי הוא הוא קצת מפחיד - כי אולי אתה פוחד להגיע למסקנות שירחיקו אותך מחיי תורה. אך אני מבטיח שאם התשובות שתקבל יביאו אותך לכך, הם אינן תשובות אמיתיות ועליך לחפש טוב יותר ואולי מקורות אחרים.

העובדה שאתה עובר את התקופה הזאת בישיבה היא מצוינת, זה מעניק לך מסגרת המאפשרת את החקירות והבירורים האלה, ובנוסף אני מציע לך לא לוותר ולשאול [כל] שאלה שעולה לך - ולא לוותר על שום בירור - ולא להתבייש, כי אתה זכאי ואפילו חייב לעצמך ולרבוש"ע לברר את התשובות לנושאים שמעסיקים אותך. יתכן שתגלה תשובות שיפתיעו אותך, שיכניסו אותך להבנה חדשה לגמרי של מושגים שעד עכשיו הבנת כמובנים מאליהם, ותגלה פתאום הבנה חדשה ועמוקה יותר. אני יכול לספר לך שזה קורה גם אחרי שיעור ב´ בישיבה, לי זה קורה גם עכשיו, אחרי כמה וכמה שנים של תהיה בנושאים האלה (לאו דווקא בישיבות).

בנושא זה, הרב קוק זצ"ל כותב (שמונה קבצים א´ תרלג) על "כפירה שהיא כהודאה (=אמונה), והודאה שהיא ככפירה". איך המצב הזה קורה? כפירה שהיא כמו אמונה, היא כפירה בציורים מעוותים של ה´, של התורה, ושל הנהגת ה´ את המציאות. למשל, לעניות דעתי הרבה שאלות שמעלים אנשים הנתפסים ככופרים, הם שאלות הבאות התוך רצון אמיתי לברר את האמת האלוקית, ומתוך ראיה של התורה כנוגדת את הבסיס המוסרי שלהם. למשל, כאשר חוגים (דתיים!) מסוימים מעלים רעיונות כמו לזרוק את כל הערבים לים וכו´, אנשים עם רגש מוסרי חיובי בסיסי מזדעקים כנגד הרעיון הזה, וכפועל יוצא נגד התורה - שהרי הם תופסים את אותם דתיים כמייצגי דעת תורה. אנחנו רואים את אותם "כופרים" לפעמים כהזויים, אך למעשה יש להם דרישה מוסרים אמיתית וחוסר רצון ויכולת (נכונים) להבין איך התורה מתנגשת עם ערכים אנושיים בסיסיים. הרב מסכם לבסוף, שבדור כזה אדם נדרש ל"מעליותא" - כלומר אמונה עמוקה ואמיתית, ולא להסתפק באמונה בסיסית וחסרה.

לבסוף, נראה לי שהרבה שאלות שעולות בדור הזה קשורות בקשר של התורה לחיים. בראיה שטחית, התורה נראית כסותרת את כוחות החיים הטבעיים שלנו, מצמצמת ומגבילה אותן - והמצב הזה מזמין שאלות קשות באמונה, מכיוון שזה לא טבעי וגם לא נכון. מטרתה האמיתית של התורה היא הפוכה - היא מבקשת לרתום את כל אותם כוחות שיש בנו לקודש, לתועלת חיובית, מבלי לוותר על ביטוי של אף אחד מהם. אם אתה מבקש באמת להבין את הקשר של התורה לחיים, אתה חייב לברר לעצמך את כל השאלות שעולות לך, על מנת להוציא לפועל את הקשר הזה בשלמות.

את הקושי שלך במצב הנוכחי אני מציע לך לרתום לטובת התחזקות והבנה מעמיקים יותר, ותבוא לך ברכה גדולה בחיים. בנוסף, אם אינך מקבל תשובות לשאלות שמעסיקות אותך כדאי שתפנה לתלמידי חכמים גדולים, ששמחים לענות על שאלות מהסוג הזה. אשמח לתת לך שמות ודרכי גישה אליהם במייל, ואם תרצה אתה מוזמן להמשיך וללבן איתי את השאלות שעולות לך - yoavsb@gmail.com.

יואב.

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה