סרח, על שום מה קראו לה כך ? ומי זאת בכלל סרח??

ב"ה



ברכה ושלום.


אני אשתדל ללקט מדברי חז"ל על דמותה המופלאה של סרח בת אשר.

**1) זכתה לאריכות ימים ורק היא יכלה להעיד על ארונו של יוסף כמבואר ב:תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יג עמוד א

ת"ר: בא וראה כמה חביבות מצות על משה רבינו, שכל ישראל כולן נתעסקו בביזה והוא נתעסק במצות, שנאמר: משלי י חכם לב יקח מצות וגו'. ומנין היה יודע משה רבינו היכן יוסף קבור? אמרו: סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור, הלך משה אצלה, אמר לה: כלום את יודעת היכן יוסף קבור? אמרה לו: ארון של מתכת עשו לו מצרים וקבעוהו בנילוס הנהר, כדי שיתברכו מימיו. הלך משה ועמד על שפת נילוס,


**2)היא השלימה את המנין שירדו למצריים ומנו 70 נפש והיא האשה החכמה שמוזכרת בספר שמואל כמבואר ב:בראשית רבה פרשה צד

ט כל הנפש הבאה וגו', ובני יוסף אשר יולד לו וגו', רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן ראית מימיך אדם נותן לחבירו ששים וששה כוסות וחוזר ונותן לו אף שלשה והוא מונה אותם שבעים אלא זו יוכבד שהשלימה מנין של ישראל במצרים, רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר יוכבד עבורה בארץ כנען, ולידתה בארץ מצרים, הה"ד (במדבר כו) ושם אשת עמרם יוכבד וגו',

, וי"א סרח בת אשר השלימה עמהן את המנין, הה"ד (שם /שמואל ב'/ כ) ותקרא אשה חכמה מן העיר ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב אמרה שמך יואב לומר שאתה אב לישראל ואין אתה אלא קוצר ולית את לפום שמך ולית את ודוד בני תורה, עד כאן תמו דברי תורה, לא כתיב (דברים כ) כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום, ואמר לה מן את אמרה ליה (שמואל ב כ) אנכי שלומי אמוני ישראל, אני הוא שהשלמתי מניינן של ישראל במצרים, אני הוא שהשלמתי נאמן לנאמן, יוסף למשה, מה אתה מבקש להמית עיר ולי שאני אם בישראל, מיד (שם /שמואל ב'/ כ) ויען יואב ויאמר חלילה חלילה לי וגו', חלילה חלילה שתי פעמים חלילה לדוד חלילה ליואב חלילה למלכות בית דוד,



3**)מוגדרת כאשה מאוד חכמה כמבואר ב :מדרש זוטא - קהלת פרשה ט

ד"א טובה חכמה, זו חכמתה של סרח בת אשר. מכלי קרב. של יואב, דכתיב ותקרא אשה חכמה [מן העיר וגו' קרב עד הנה] (ש"ב =שמואל ב'= כ' ט"ז). ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב (שם שם י"ז). קציר לית את לפום עובדך, לית את בר תורה לאו דוד בר תורה, לאו הכי כתיב כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום (דברים כ' י). שמא למלחמה כתיב. אמר לה ואת מאן את. אמרה ליה אנכי שלומי אמוני ישראל (ש"ב =שמואל ב'= כ' י"ט). אני שלמתי נאמן לנאמן, יוסף למשה, מיד (אמר) [ויען] יואב [ויאמר] חלילה חלילה (שם שם /שמואל ב' כ'/ כ'). חלילה לדוד, חלילה למלכותו, אלא (הנה) [כי] איש מהר אפרים [נשא ידו במלך בדוד] וגו' (שם שם /שמואל ב' כ'/ כ"א). אם במלך למה בדוד. אלא ללמדך שכל הנוגע בתלמיד חכם כאלו נוגע בשכינה, על אחת כמה וכמה שהוא מלך ותלמיד חכם.

**4) כשירדה סרח בת אשר למצריים היא עבדה ברחיים כמבואר ב:פסיקתא רבתי פרשה יז

א"ר יודה בן פזי (מבורת) [מסורת] אגדה סרח בת אשר ירדה למצרים (נתנוה) [כדנוה] לרחים.



**5) היא ידעה את סוד בגלות וסוד הגאולה כמבואר ב:פרקי דרבי אליעזר פרק מז

וכלם לא נמסרו אלא לאברהם אבינו ואברהם מסרן ליצחק ויצחק מסרן ליעקב ויעקב מסר סוד הגאולה ליוסף, שנ' ואלהים פקוד יפקוד אתכם ויוסף בנו מסר סוד הגאולה לאחיו ואמ' להם פקוד יפקוד אלהים אתכם, ואשר מסר סוד הגאולה לסרח בתו, וכשבאו משה ואהרן אצל זקני ישראל ועשו האותות לעיניהם הלכו אצל סרח בת אשר אמרו לה בא אדם אחד אצלנו ועשה אותות לעינינו כך וכך, אמרה להם אין באותו ממש, אמרו לה והרי אמ' פקוד יפקוד אלהים אתכם, אמרה להם הוא האיש העתיד לגאול את ישראל ממצרים, שכן שמעתי מאבא פ"א פ"א פקוד יפקוד, מיד האמינו העם באלהיהם ובשלוחו, שנ' ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את עמו,


תוספות מסכת סוטה דף יג עמוד א

סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור - תימה והלא מכיר ויאיר בן מנשה נולדו בימי יעקב והיו מבאי הארץ למה לא שאלם משה והם היו מבני בניו של יוסף י"ל שסוד הגאולה נמסר לסרח כדאיתא בפירקי ר"א (פרק מח) וכיון שבא משה הלכו זקני ישראל אצלה לפי שכבר נכשלו על ידי בני אפרים שיצאו שלשים שנה לפני הקץ ונמלכו עתה בה ואמרה להם מה לשון אמר לכם המושיע הזה אמרו לה פקוד פקדתי אמרה להם א"כ הוא הוא לכך הלך גם משה אצלה, מתוספת רבי.


**6)היא נכנסה בחיים לגן עדן כמבואר ב: אוצר המדרשים עמוד לה

ויש אומרים אנשים מבני אדם נכנסו בחיים בגן עדן. (כ"א) אמר לו מי הם? אמר לו חנוך וסרח בת אשר, ובתיה בת פרעה וחירם מלך צור, ואליעזר עבד אברהם ועבד מלך הכושי, ועבדו של רבי יהודה, ויעבץ, ורבי יהושע בן לוי, וכל זרע יונדב וזרעו של מלחס העוף. א"ל [ולמה? א"ל] אני אספר לך: חנוך לפי שהיה צדיק בדורו שלא היה כמוהו והוא חי בגן עדן, אליעזר עבד אברהם הוא בנו של חם בן נח וכששמע קללת אביו מסר עצמו לאברהם והיה צדיק והוא בגן עדן, סרח בת אשר בעבור שאמרה ליעקב יוסף חי אמר לה יעקב זה הפה שבשרני על יוסף שהוא חי לא יטעום טעם מות, …………

עשרה צדיקים נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הן: חנוך בן ירד, אליעזר עבד אברהם, בתיה בת פרעה, סרח בת אשר, אליהו הנביא, משיח בן דוד, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, יעבץ בן רבי, ויהושע בן לוי. –


**7)לא טעמה טעם מיתה כלל כמבואר ב:ילקוט שמעוני יחזקאל רמז שסז

שלשה עשר הם שלא טעמו טעם מיתה, אלו הם חנוך, ואליעזר עבד אברהם, ומתושלח, וחירם מלך צור, ועבד מלך הכושי, ובתיה בת פרעה, וסרח בת אשר, ושלשה בני קרח, ואליהו ז"ל, ומשיח, ור' יהושע בן לוי. תשעה נכנסו בחיים לגן עדן חנוך, אליהו ז"ל, ומשיח, ואליעזר, ועבד מלך הכושי, וחירם מלך צור, ויעבץ בן בנו של ר' יהודה הנשיא, וסרח בת אשר, ובתיה בת פרעה, ויש אומרים הוצא חירם והכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי:


**8)סרח הייתה בת אשת אשר ולא ביתו הביולוגית ולכן מקובל לומר "ושם בת אשר: סרח " כמבואר באריכות ב:שו"ת אבני האפוד סימן יז ד"ה תשובה הנה בשם הרמב"ן ועוד

תשובה הנה אמת שמצינו בתורתנו בנים מתייחסים למי שאינם אבותם כגון לבן בן נחור והוא היה בן בתואל וכן ושם בת אשר סרח ויש בנוסחאות תרגום אנקלוס ושום איתת בת אשר שרח וכמ"ש הרמב"ן ז"ל בביאורו עה"ת ס' פינחס דסרח היתה בת אשת אשר שהביאה אשתו מבעלה הראשון ונקראת על שם בת אשר. אך טובא איכא לחלק מהנך דלבן בן נחור מלבד מ"ש הרמב"ן בביאורו דכך היה ניכר בעיני הכל בעבור מעלתו כי הוא נכבד מאביו. אף גם זאת התם שאני דנקרא על שם זקנו ובני בנים הרי הם כבנים (ומה שהביא ה' מוהרא"י במכתביו סי' קל"ח ממפיבושת בן שאול והו"ד ג"כ בס' גט פשוט סי' קכ"ט ס"ק נ"א. גם אם האמת היה כן היינו הך דנקרא ע"ש זקנו מטע"ז דב"ב =דבני בנים= הרי הן כבנים אך לא ראיתי כהנה בכתובים דבשמואל ב' סי' ט' וסי' א"ך נזכר מפיבושת בן יהונתן בן שאול ובן שאול קאי על יהונתן והוא פשוט ודברי ה' מוהרא"י צ"ע) וכן ההיא דבת אשר לענין אחר מתנייא והוא לענין יחוס נחלה שגם אביה היה ממטה אשר וכמ"ש הרמב"ן שם. וכמה נדחק הרמב"ן לומר דשמה היתה בת אשר לא שהכתוב ר"ל דהיתה בתו של אשר ויעו' בתוס' עה"ת שם שכתבו דלשון התרגום רחוק וגם אינהו מפרשי דשמה היתה כך ובאמת לא נמצא נוסח זה בשום תרגום אנקלוס שבידינו. גם התוס' בפסחים נ"ד ע"א אמרו דלא מצינו בכל התורה שיקרא לבן אשתו בנו וזה דלא כהתרגום הנז'. משא"כ איש זר דעלמא הגם שהוא גדלו בביתו והאכילו והשקהו ואז"ל כל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעה"כ =מעלה עליו הכתוב= כאילו ילדו ....
והוסיף להביא ראיה (שמזכירה גם הבעל אמירה נעימה) מהא דמתרגם התרגום הקרא ושם בת אשר שרח (פנחס כ"ו - מ"ו) ושום בת אתת אשר סרח (מוזכר ברמב"ן שם) והכי איתא במדרש דסרח בת אשר לא היתה בתו של אשר אלא של אשתו מאיש אחר.


**9) יש עדות שנהגו לומר בהבדלה במוצ"ש " ושם בת אשר סרח " והוא לסימן טוב .
**10)סרח מלשון ייתור כמו שמוזכר בתורה "סרח העודף"
שם זה בא לציין את גודל האישיות.
לא ידוע לי על מסורת שהעבירה את השם הזה כשם לבת..









בברכה,




עוזיאל



.