שאלה
שלום רב,
יש לי שאלה שקשורה למכירת חמץ ולהישארות מוצרי מזון שונים בבית.
קודם כל ראוי לציין שהמצב הכלכלי בבית לא מזהיר ככה שכל זריקה/ שריפה של חבילות שונות של אוכל (חמץ) נתפסת בעינינו כהפסד.
ולשאלתי, ישנם מוצרי מזון מגוונים שנמצאים בביתנו, רציתי לדעת לגבי כל אחד מהמוצרים הבאים האם חובה לזרוק/לשרוף או שניתן להשאיר בארון סגור/ מקרר במדף שלא נוגעים וכמובן למכור את החמץ באותו המקום.
המוצרים הם:
1) בירה, פירורי לחם, קמח, וופלים, עוגיות, קרקרים, שקדי מרק (אני מאמין שכל הנ"ל הינו חמץ גמור, נכון?)
2) מוצרים יבשים כגון: פסטות, פתיתים,איטריות ביצים, פופקורן למיקרו, ( האם מוצרים אלו נחשבים כחמץ גמור?).
3) מוצרים שאינם חמץ גמור בודאות אך אין להם הכשר לפסח כגון: שתייה קלה, קופסואת שימורים, סוכר, מלח, אבקת אפייה, ג'לטין, פודינג, שמן, חטיפים (תפוצ'יפס, אפרופו), קופסאות טונה, רסק עגבניות, מרקים בשקית (נמס כוס וכדו').
4) מוצרי מאפה מוקפאים במקפיא כגון: פיצות, מלוואחים, בורקסים. (חבילות שלמות!).
5) מוצרי בשר ודגים מוקפאים כגון חזה עוף, חלקי עוף שונים, חלקי בשר שונים ודגים.
6) מה לגבי מוצרים עם תוית כשל"פ אך שנפתחו כבר כגון אורז.
חילקתי את המוצרים לפי מה שנראה לי שקשורים ביחד, אשמח לדעת לגבי כל אחת מהקבוצות שציינתי מה ניתן לעשות(להשאיר בארון/במקרר בצורה אטומה ולמכור או שאין ברירה אלא לזרוק), ואם טעיתי לגבי סווג אחד המוצרים אשמח לדעת.
מצטער על אורך השאלה והפירוט הרב, אך ברצוני לעשות את מצוות ביעור החמץ ו"בל יימצא" בצורה הטובה ביותר.
אני מודה לך מראש על תשובתך!
תודה רבה וחג שמח וכשר!
שחר.
תשובה
שלום וברכה
כאשר המנהג לא להזדקק למכירת חמץ כלל נתקל במצב כלכלי לא פשוט – יש למכור את החמץ. בדיוק לשם כך ניתקן הפיתרון של מכירת חמץ, ואין מחמירים במצבים כאלה.
כאשר מוכרים חמץ אין למעשה הבדל בין המוצרים השונים. כל המוצרים שכתבתם אפשריים במכירה כאלה שנוהגים למכור. הדבר החשוב הוא רק לשים אותם במקום מסוים, לסגור אותו כדי שלא תהיה אפשרות להגיע אליו, לסמן אותו היטב, ולציים בשטר המכירה או במינוי הרב כשליח למכור את כל הדברים שמוכרים אותם.
גם כאשר מדובר בפריזר יש למצוא את הדרך שהמוצרים האלה לא יהיו נגישים כלל וכלל.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם