שאלה
יש לי שאלה שלענ"ד זו שאלה יסודית בנוגע לדרכי פסיקת הלכה.
לא פעם אנו מוצאים מחלוקת בין הפוסקים הנוגעת למצווה או לאיסור שהם מן התורה, שאלתי- האם לדעת אותם פוסקים הסוברים שהמצווה מהתורה שייכת במקרה שלפנינו- אזי אילו שלא פוסקים כמותם- האם הם עוברים על איסור מהתורה.
אתן שתי דוגמאות לשאלתי, ואשמח לקבל רעיונות לדוגמאות נוספות.
א) יש מחלוקת בין הפוסקים האם בחול המועד חיבים להניח תפילין, שזו כידוע מצווה מן התורה.
האם יש להסיק מכאן, שלדעת הפוסקים הסוברים שחיבים להניח תפילין בחול המועד- אילו שלא מניחים תפילין מבטלים מצוות עשה מן התורה, או שמא תאמר שלא מבטלים, כיון שיש להם אילנות גדולים להיתלות עליהם.
ב) יש מחלוקת בין הפוסקים האם מותר בפורים לאיש ללבוש בגדי אשה, או שמא לא, והעובר ולובש עובר על איסור תורה של לא ילבש.
שאלתי היא- לדעת אותם פוסקים הסוברים שאיסור לא ילבש שייך אף בפורים, מה יהיה הדין אם עבר ולבש, האם עבר על איסור תורה של לא ילבש, או שלא עבר, כיון שיש לו אילנות גדולים להיתלות עליהם, והם אילו הסוברים שאיסור לא ילבש לא שייך בפורים.
בקיצור- במחלוקת בין הפוסקים במצוות דאוריתא, האם ניתן לבוא ולטעון שמי שפוסק כמו אחד מן הצדדים יכול לעבור על איסור מן התורה, או שלא ניתן לטעון כך.
תשובה
אין היום סמכות מוחלטת שפוסקת הלכות.
סמכות זאת הייתה לסנהדרין, והלכה שהיא פסקה חייבה את כולם ומי שעבר על פסק ההלכה שלה, אף אם היה גדול הדור שפסק אחרת, היה חוטא.
אולם היום אדם שפוסק על פי רבותיו, אינו צריך לחוש שאחרים נוהגים אחרת.
כדוגמא:
ספרדים מחייבים בשר חלק. הרב עובדיה יוסף הזכיר פעמים רבות שספרדי שאוכל בשר שיש לו כשרות אולם הוא אינו חלק, כאלו אכל נבלה.
מאידך אשכנזי שאכל בשר כשר שאיננו חלק, לא עבר איסור.
וגם אם אותו אשכנזי ישאל את הרב עובדיה יוסף אם יכול הוא לאכול בשר כשר שאיננו חלק. סביר שהרב יאמר לו כי נכון יותר שיחמיר לאכול חלק אולם מעיקר הדין מותר לו, כוון שהוא נוהג כבני אשכנז.
וכן על זה הדרך.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם