אני במצוקה בעניין חטאי הרב אלון

שלום

לכולנו כואב מאד, ועלינו לדעת כיצד לכאוב יחד, ועם הזמן גם להוציא את המעלות הגנוזות בשבר הנוכחי.

בואי נסדר מעט את הדברים, למען ירווח לנו מעט.

עלייך לזכור מספר הנחות יסוד, בבואך להתמודד עם השבר הגדול הזה-

א.ודאי הרבנים דוברים אמת. הן מצד הסברא, והן מצד דבר התורה ´על פי שניים עדים יקום דבר´, וכפי שנפסק ברמ"א (יו"ד שלד סעיף מג), שאין צורך בעדות ממש ומספיק שמתרשמים שיש אמת בתלונה.
ב.ודאי תורת הרב אלון קדושה וטהורה, ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, ואם את תורת ´אחר´ אלישע בן אבויה אנו משננים בפרקי אבות, ודאי צדיק וחכם כרב אלון ראוי שתורתו תילמד, גם אם חטא. אלא שיש להזהר.
ג.ישנן הלכות בהקשר לת"ח שחטא, ויש להשמע להלכה גם בזה.

לכן, יש להניח כהנחת יסוד שאכן הרב אלון היקר חטא ונפל בעבירה, כעדות הרבנים.
אך בה בעת עלינו להניח שהרב אלון עשה תשובה גדולה על חטאיו, וכפי שלימד אותנו ר´ ישמעאל במסכת ברכות ´אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום...שודאי עשה תשובה´.

מותר להמשיך לקבל תורה מהרב אלון.
אמנם החטאים המיוחסים לו הם חמורים, ולכן יחד עם קבלת התורה ממנו יש להזהר יותר.

ועל כן היחס השכלי שלנו לנושא צריך להיות ללא משוא פנים- היה חטא, והיתה תשובה, והעיקר הוא שהחטא לא ימשיך.

אלא שהשכל אינו החלק היחד בנו, והרגש והרצון דורשים את שלהם. הרב אלון הוא אחד מגדולי הרוח שלנו, אדם צדיק וישר, שרבים השיב מעוון ורומם דור של תלמידים ותלמידי תלמידים בתורה ויראת השם. אין ביננו אחד או אחת שאינו מכיר תלמיד שלו, או אף תלמיד שלו בעצמו.
אנו כואבים ופצועים מהשבר, ועלינו לעמוד יחד בשעה הזו, לדבר על השבר ולהכיל אותו בלכידות.

עלינו לשאוב מעומק השבר גם צמיחה חדשה.
הצמיחה החדשה שלנו כציבור, ושלך כבחורה יקרה, מוכרחת להיות במהרה, שכן ללא ´מצמיח ישועות´, נישאר ב´עושה מלחמות´.
לכן המאמץ עכשיו צריך להתרכז בחידוד הדברים הבאים בתוך הציבור-

א.אנו בריאים. ציבור שאינו נושא פנים במשפט, גם לא לגדוליו, הוא ציבור אדיר רוח שעוד יעלה את העולם כולו לטוב.
ב.היחס למיניות. כולנו צריכים לזכור- המיניות היא שיא האדם, אך גם הצד המסוכן בו. עלינו להזהר ולהתחזק כולנו בצניעות המחנה.
ג.מותר להתלונן על פגיעה. אם פגעו במי מתלמידינו, מותר לו ומצווה עליו להתלונן, גם אם הפוגע הוא גדול הרבנים.

בנוסף כאמור, ישנה הלכה כיצד מתייחסים לת"ח שנחשד.
ההלכה רואה בת"ח המזלזל במצוות ואין לו ירא"ש, כאדם קל שבקלים, ואינו ת"ח. (שו"ע יו"ד רמג סעיף ג).
אלא שודאי הרב אלון אינו מזלזל במצוות וודאי שיש בו ירא"ש. רק שנפל בחטא.
בנוסף, היחס לת"ח שחטא צריך להיות כמה שפחות בעיסוקנו הציבורי (שו"ע יו"ד שלד סעיף מב). והפרסום עתה מותר רק כדי למנוע כאב מאחרים, וכדי לעודד אחרים להתלונן.

תני לרגש את המקום שלו לכאוב, והישמעי לשכלך המציאותי- גם גדולים טועים, עושים תשובה וממשיכים הלאה, יחד עם ההקפדה על ההגנה על הנפגעים ללא משוא פנים.

בהצלחה