תוכן השאלה
שלום כבוד הרב,
יש לי חברה כבר שנה בקרוב, התחלנו את הקשר כשהייתי בכיתה י"ב והרמה הדתית שלי היתה ממוצעת ומטה, לא שמרנו נגיעה, ועד עכשיו אנחנו לא שומרים נגיעה.
אני כרגע במכינה לפני הצבא ובעזרת ה´ אני ימשיך לשנה ב´ ואתגייס .
אני עכשיו בתהליך של התחזקות , התחברות לעצמי ולאמת, בתהליך שאני שואף "לקרוע" את עצמי בתורה ולהחדיר כמה שיותר אמונה מוסר הלכה גמרא, ממש כמה שיותר, אני מרגיש שזה בונה אותי, מבגר אותי , אני מסתכל על החיים בצורה יותר נכונה ובוגרת משאר חבר´ה אחרים.
אז ככה, אני והחברה שלי כמובן מתכננים להתחתן בעזרת ה´ כשאני אהיה בצבא או אחרי.
ובזמן האחרון אני מרגיש שאני רוצה שננסה לשמור נגיעה ו
מקווה שנצליח , ואני מציע לה שנתחיל לשמור (אמנם היו פעמים שהצעתי את זה בצורה מאוד לא יפה ובחוצפה ואני מתחרט על כך), אבל היא ממש לא מתלהבת מהרעיון ואני מנסה לשכנע אותה שזה מה שצריך לעשות , אבל אנחנו כאילו "דוחים את הקץ" , עכשיו אני כמובן לא רוצה ולא יעזוב אותה בגלל זה! היא חשובה לי מאוד ואני אוהב אותה. ואני רוצה שנחליט לשמור מתוך הבנה שזה מה שנכון!
ידוע לשנינו שאסור לגוע, אבל עדיין , לכל אדם שיגידו לו על דבר מסויים שזה אסור הוא לא יסתפק בזה וירצה להבין למה.
הייתי רוצה שהרב יבין את המצב ויפרט לי על מנת שגם אני אדע, וגם שאני אגיד לחברה שלי, למה זה בעצם טוב לקשר, למה זה נכון, למה זה חשוב, למה זה תורם וכו´ , מעבר לעובדה שזה אסור ופה זה נגמר.
תודה רבה! ושבוע טוב!
rss