שאלה
שלום,
יש לי שאלה מאוד חשובה שמטרידה אותי כבר זמן רב. אני נשוי כבר כמה שנים, ויש פעמים שאישתי מעצבנת אותי. האם מותר לי לשנוא אותה או שאסור מדין "לא תשנא את אחיך בלבבך"? ועוד באתו עניין רציתי לדעת אם אני אשכנזי בכל זאת מותר לי לנהוג לפי דעת הרמב"ם שמותר להכות את האשה.
בתודה
תשובה
שלום
אני חייב לומר שאני מזועזע מהשאלה ורואה בה כשלון אישי שלי ושל אנשי הרוח בציבור שלנו.
ודאי אסור לשנוא את האשה, והשונא אותה עובר לפחות בשני איסורי תורה חמורים, אחד שציטטת וכן ביטול עשה של 'ואהבת לרעך'.
האם באמת עולה על דעתך להרים יד על אשתך?? חס ושלום שתנהג כך.
הרמב"ם התמודד עם תרבות של רשע בימי הביניים בהם נהגו להכות נשים, להשפילן, ולשפוך את דמן.
על רקע זה, בא הרמב"ם ועידן את היחס לאשה, וכתב מה שכתב על מנת להפחית את היחס הנורא לנשים.
אין ספק שהרמב"ם התנגד בכל תוקף לזוגיות של אלימות, ומה שציטטת ממנו הוא נסיון שלו לעדן במעט את המציאות הנוראה בחשכת ימי הביניים.
האם מצאנו שאחד מבין אברהם, יצחק, יעקב, השבטים, משה, דוד, התנאים, האמוראים, הראשונים, האחרונים וכו' הכה את אשתו?? מניין ההווא אמינא בכלל?
להפך, הם העריצו את נשותיהם, ואף ננזפו כשפגעו בהן- 'כך עונין את המועקות?', 'שמע בקולה' ועוד.
עליך לאהוב את אשתך כגופך ממש, ולכבדה הרבה יותר מגופך, וכפי שאינך מכה את עצמך, אל תחשוב כלל להרים עליה יד או להשפילה.
האשה היא מתנת ד' לאדם, לרוממו ולעמוד בפניו כדמות שלמה יותר ממנו (רש"ר הירש, מהר"ל, הרב קוק ועוד).
על כן לא רק שלא לבזותה אלא לנסות ללמוד ממנה את כוחותיה. ועליה ללמוד ממך את מה שחסר בה ויש בך.
כמובן, לאחר שתעשה תשובה גדולה על הרצון להכות את אשתך, ודאי יש זמנים בהם היא מרגיזה מאד, ומותר לכתחילה להתרגז ממנה, ולענות לה, ולריב. זה חלק נורמאלי מהזוגיות.
אך הריב הוא חלק מהאהבה, הוא מברר עוד אמת ביניכם, ועליכם לנווט את המריבות למקום בונה, מקום בו אתם מחפשים את האמת האחד בדברי חברתו והפוך.
בהצלחה במסע התשובה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם