שאל את הרב

צניעות פנימית וחיצונית

חדשות כיפה חברים מקשיבים 22/12/02 16:26 יז בטבת התשסג

שאלה

אני רוצה לקבל אם אפשר קצת אינפורמציה על צניעות חיצונית ופנימית.

מקווה לתשובה

בתודה

הדס

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

הדס, שלום וברכה,
איני יודע למה בדיוק את מתכוונת באומרך "צניעות חיצונית ופנימית" ועל כן אנסה כמיטב כוחי, אך אם לא קבלת תשובה מספקת, אשמח אם תשלחי לנו שאלה יותר ממוקדת.
הנביא מיכה (פרק ו' פס' ח') אומר: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך". הצנע לכת עם אלוקים, היא אחת משלוש הדרישות שהאדם נדרש בהם. התרגום על הפסוק מסביר, שבעבודת ה' שלו אנו נדרשים לצניעות שהיא היפך ההחצנה, הנהוגה בעולם הרחב. "עשית ולא פרסמת, כאילו לא עשית" אומר העולם, והתורה כמעט ואומרת הפוך "עשית ופרסמת- ספק אם עשית". הגמרא במסכת מכות (כ"ד.) אומרת " והצנע לכת - זה הוצאת המת והכנסת כלה. והלא דברים קל וחומר: ומה דברים שאין דרכן לעשותן בצנעא - אמרה תורה: והצנע לכת, דברים שדרכן לעשותן בצנעא - על אחת כמה וכמה". הגמ' מבינה שכוונת הפסוק להורות לנו שאין לנו להבליט מצוות שעשינו אפילו לא כאלה מפורסמות מאליהם, כהוצאת המת והכנסת כלה. "אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת".
תכונת הצניעות היא מקבילה לתכונת הענווה. יש להן צדדים שווים, ואנו נדרשים לעבוד על עצמנו. האדם כיצור חברתי נוהג לחלוק עם חבריו את מחשבותיו ומעשיו, ואין בכך כל פסול. אך יש לדעת את המינון, ומה אין צורך לספר. על שאול המלך מסופר (שמואל א' י' ט"ז) "ויאמר שאול אל דודו הגד הגיד לנו כי נמצאו האתנות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל" ורש"י כותב "ואת דבר המלוכה לא הגיד - דרך צניעות היתה בו" שאול המלך נתמנה למלך על ידי שמואל, אבל לא מספר לאף אחד. אפילו שמחר כל עם ישראל ידע, אבל עכשיו אין סיבה להשוויץ בפני דוד שלו. לא לחינם הנביא מעיד עליו שהוא היה "נחבא אל הכלים".
האמת שהצניעות היא תכונה בסיסית ופשוטה שלולא היתה כתובה בתורה היינו לומדים אותה מעצמנו. "אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול" ישנם דברים שכולם מבינים שצריך להיות בהם צנועים, דברים שאף אחד לא שש לפרסם, דברים שכולם עושים בדלתות סגורות, ויש דברים שהתורה הוסיפה עלינו.
הצניעות היא כח חשוב מאוד בשימור של דברים. דברים שנעשים בצינעא, יש להם קיום לאורך זמן. ודברים שנחשפו לאזנים רבות יש יותר סיכוי שלא יחזיקו מעמד. "אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין". "לוחות ראשונות שניתנו בתשואות וקולות, שלטה בהם עין הרע, לוחות אחרונות שניתנו בצינעא התקיימו, אין לך מידה יפה מן הצניעות".
איך כל זה מגיע למושג "צניעות", כפי שהוא נתפש היום? "צניעות חיצונית" כפי שקראת לה, היא פרט מפרטי הצניעות. יש צורך להצניע את מעשינו, ואת גופינו. האדם לא צריך להחצין את התנהגותו, וגם לא את גופו. וכפי שיש הגדרות הלכתיות לצניעות במעשים יש גם הגדרות הלכתיות לצניעות בלבוש. אך תמיד יש לזכור שהצניעות מתחילה מבפנים, מן הנפש, היא אינה שייכת רק לנשים, ולא נוגעת רק ללבוש. היא גורמת לנו להתמקד בעיקר, במה שבפנים, ולא בחיצוני והטפל. "והצנע לכת עם אלוקיך".
בברכה
שמיר, חברים מקשיבים
נ.ב. כדאי לעיין באתר האינטרנט שלנו במדור 'צניעות' ולחפש שם תשובות נוספות בעניין- http://kipa.co.il/noar/N_ask_list.asp?cat=14.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות