למה צריך גוים בבריאה אלוקית

בס"ד
שלום רב,
הנושא שאת מבקשת לברר כאן הוא נושא מאוד עמוק ורחב.
את מתחילה את הברור מנקודת מוצא מסוימת וממנה שואלת. נקודת המוצא שלך היא קיום עם ישראל. את השאלה שלך על הגויים אפשר לשאול גם על עמ"י. וכי ישראל לא עושים צרות לעצמם (ראי את פרשיות השבוע: בהעלתך - שלח - קרח; קבלו תורה, בנו משכן, השראת שכינה בתוכם, ומה קורה?)? הקב"ה משקיע בנו כבר 3000 שנה - מיציאת מצרים, ועדיין לא זכה לנחת מאתנו...
אם הקב"ה היה רוצה עולם פשוט, שרק יעבדו אותו, יכול היה גם לוותר עלינו, ולהסתפק במלאכים!
אנחנו צריכים לשנות את החשיבה שלנו. יש לנו חשיבה שמאוד מושפעת מהתרבות האירופית - מודרנית. הדגש הוא על התוצאה.
לא מעריכים עמל שאדם משקיע אלא רק את התוצאה שהוא מגיע אליה. כולנו מתחנכים כך בבית הספר. לא נותנים לנו הערכה על העמל אלא על התוצאה = הציון במבחן. תלמיד יכול להיות גאון ולא להשקיע כלום אבל הוא זה שנחשב ל'מוצלח'. גם בחידון התנ"ך מי שזוכה במקום הראשון הוא לא מי שלמד הכי הרבה תנ"ך, אלא מי שיודע הכי טוב!
לכן נדמה לנו שגם הקב"ה רוצה רק את התוצאה - אנשים שעובדים אותו ומקיימים את כל מצוותיו. השאלה שלך באה מנקודת מבט כזאת - שהתוצאה עקר. צריך לפתח נקודת מבט אחרת, שונה, אולי אפילו הפוכה.
הקב"ה מחשיב מאוד גם את הדרך, את התהליך. לכן 'במקום שבעלי תשובה עומדים (הם עשו דרך קשה וארוכה עד שהגיעו למקום שלהם) אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד (מפני שהצדיק לא עושה דרך ארוכה כדי להגיע למקום שלו)'.
הקב"ה ברא עולם חסר, המטרה של הנבראים היא לתקן ולהשלים את החסרונות בעולם (החסרון הגדול ביותר הוא המרחק בין העולם ואלוקים. אנחנו מבקשים להתקרב אל ד' ואלקרב אליו את כל הבריאה). לכן אנחנו לא נבהלים מכל הקשיים והצרות אלא להיפך, אנחנו שמחים להתמודד אתם מפני שבכך, דווקא בכך, אנחנו מתאמצים ומגדילים את עבודת ד' שלנו. דומה הדבר לאדם מאוד עשיר ומאוד צדיק שרוצה לעשות הרבה חסדים. הוא לא נבהל לפגוש אנשים עניים - להיפך הוא שמח בהם מפני שהם מאפשרים לו להרבות חסדים.
באופן רחב יותר אפשר לומר שהבריאה כוללת בני אדם: יהודים וגויים וגם יצורים נוספים: בעלי חיים וצמחים. בסופו של דבר המטרה היא להביא את כולם להתקרב ולעבוד יחד את ד'. כמו תזמורת מלכותית - ככל שיש בה יותר נגנים ויותר כלי נגינה היא מוסיפה כבוד למלך - כך העולם המורכב והמגוון מתאחד לעבודת ד'. על הרגע הזה אנחנו מתפללים במזמורי קבלת שבת: "הריעו לד' כל הארץ פצחו ורננו וזמרו... הריעו לפני המלך ד'. ירעם הים ומלאו תבל ויושבי בה, נהרות ימחאו כף... לפני ד'"

באשר לשאלה השניה שלך - אודות זכותנו על הארץ. לגויים שלא מאמינים בתנ"ך הדברים לא יועילו בדרך הישירה, אבל אמונת ישראל בתנ"ך והקשר שלנו עם התנ"ך הם חלק מההבנה של העולם כולו את הזיקה והזכות של עם ישראל על ארץ ישראל.
יש הרבה מאוד גויים שהמטען התנכ"י מוכר להם דרך הנצרות והאסלאם. גם העבר של עם ישראל בארץ ידוע בעולם. כולם יודעים שהקשר של עם ישראל לארץ ישראל הוא עתיק, וביסודו אבות קדמונים שהתגוררו כאן והם ראשוני המאמינים בדת היהודית.
בעיה הרבה יותר קשה (עד כמה שזה נשמע לא הגיוני...) להוכיח לעצמנו, לעם שלנו, ליהודים, שארץ ישראל שייכת לעם ישראל ואנחנו לא ליסטים... מבחינתי הלואי שכל היהודים יקבלו את רש"י זה של תחילת החומש.