עמדות הו (צביה)
אבקש לפרסם את העמדות שפורסמו ע"י ארגון הו"ד כדלקמן:
*******
עמדות הו"ד
לק"י
הבהרה לציבור ולרבנים בעניין עמדות הו"ד
ארגון הו"ד מפרט את עמדותיו לגבי הנושאים העומדים על הפרק בעקבות הכתבות והפרסומים האחרונים בטלויזיה, בעיתונות ובאינטרנט.
לגבי פעילות מינית
בשום פרסום של הו"ד לא ניתן היתר כלשהו בנושא ואף בתשובה שמופיעה באתר מצוין במפורש כי האיסור ההלכתי הוא על משכב זכר. בנוסף, ישנו איסור כללי של התורה ממנו נלמדים כל דיני צניעות והוא "ונשמרת מכל דבר רע" ונראה כי מבחינת ההדרכה הכללית אדם צריך להשתדל לעשות את שביכולתו על מנת לא לעבור על איסורים. יחד עם זאת, יהדות אינה עניין של הכל או לא כלום: "אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". על כל אדם להשתדל בעבודת הבורא באותו מצב ובאותה נקודה בה הוא נמצא.
הכוונה היחידה היא להבדיל בין האיסור על משכב זכר לבין הנטייה עצמה שהיא אינה אסורה ואינה נוגדת בעצם קיומה את התורה. בנושא זה ישנה הסכמה עם רבים מהרבנים.
אנו מאמינים כי ההלכה היא יסוד קיומנו ולא תשתנה. מעל לכל עומדים לנגד עינינו המחויבות לתורת ישראל, לעם ישראל ולהלכה היהודית. מטרתנו היא לדאוג שתינתן הדרכה נכונה לבעלי הנטייה בציבור הדתי והחרדי.
אנחנו מבקשים לדון עם הרבנים ביחס לשאלת ההדרכה לבחורים אלה. אנו רואים חשיבות רבה במתן הדרכה מסודרת וקולקטיבית ולא רק אינדיבידואלית.
הו"ד מקיימת שיח רצוף עם רבנים, אנשי מקצוע וחינוך שומרי תו"מ החל מהיום הראשון להקמתה, כל זאת נעשה בשקיפות מלאה ומתוך תחושת אחריות לעניין מורכב זה. מסמך העקרונות ושאר המסמכים נכתבו בייעוץ מלא עם רבנים.
העיסוק בשאלת בעלי נטייה זו צריך להיעשות באופן מתמיד, מתוך הכרה בכך שמחד־גיסא אין כל היתר לקיום מ"ז ומאידך־גיסא ישנם בחורים הומוסקסואלים שמחפשים דרך לחיות.
זו הדרך האמונית וההלכתית, האנושית והרגישה להתמודדות עם הנושא.
הגישה בדבר העצמה/החלשה ונישואין
בדברי הפתיחה של מסמך העקרונות נכתב במפורש:
ערך המשפחה ביהדות
אין ספק שנישואין והבאת ילדים לעולם הם ערכים עליונים ביהדות. במקום שבו יש פוטנציאל לנישואין בריאים ויציבים, גלויים וכנים, יש להיענות בחיוב לצו האלוהי "פרו ורבו". הנישואין וההולדה הם חלק אינטגרלי מבריתו של אברהם אבינו.
מחד, על הציבור הדתי להמשיך ולדבוק בקדושת המשפחה, מאידך, על הציבור הדתי, מנהיגיו ורבניו, לדאוג לחלק מאלו בעלי הנטייה החד מינית אשר אינם יכולים להינשא לאישה ולעודדם להמשיך לשמור אתכל המצוות אותן הם מסוגלים לשמור. אין מדובר בהכרה במסלול חדש של חיים הפתוח לבחירת כל מאן דהו, אלא בהכרה באחרים שבקרבנו, אשר אינם יכולים לקיים את ערך הנישואין העליון, מתוך תפיסה כי יהדות איננה עניין של "הכל או לא כלום".
המסר העיקרי הראשוני שיש להביא בפני הבחור הדתי הוא שלא ייטוש את אורח חייו הדתי ושלא יוותר על שמירת המצוות בגין אותה מצווה קונקרטית היכולה לכאורה אולי על תודעתו כיהודי נאמן לתורה. יהדות אינה עניין של הכל או לא כלום, "אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" ועל כל אחד להשתדל בעבודת הבורא באותו מצב ובאותה נקודה בה הוא נמצא.
הגישה של הו"ד אומרת: יש לך את הנטייה - אל תתכחש לה, תתמודד איתה למרות המורכבות. אל תנסה למצוא פתרונות בצורת "זה לא קיים". אמנם אי אפשר לשנות נטייה אבל אפשר וצריך לדעת איך להתנהג (שינוי התנהגות מינית)
הו"ד לא עושים דבר על מנת להחליש אלא להיפך כדי לחזק. אנו רוצים לגרום לבחורים להבין שהם בניו של הקב"ה כמו כל אחד ושהם צריכים לשמור את כל המצוות ולהתמודד עם הקושי, ושלא תתערער בהם חלילה האמונה.
אנחנו בארגון הו"ד מפנים לייעוץ / טיפול אצל פסיכולוגים מוסמכים ודתיים ולא מתערבים בטיפול.
המדיניות אינה של החלשה, אלא דווקא של העצמה.
בפניותינו לרבנים הן במכתבים והן במסמכי הייעוץ כדלקמן נכתב כדלקמן:
יש להבחין בין שינוי נטייה מינית לבין שינוי התנהגות מינית.
הכוונה בשינוי התנהגות מינית הינה, כי הנטייה ההומוסקסואלית אינה נעלמת והאנרגיות מושקעות בשינוי ההתנהגות המינית של הבחור.
יש כאלה שיכולים לעשות זאת רק על ידי בחירה אישית, ויש כאלה שיעזור להם ליווי מקצועי מוסמך. מנגד, יש רבים אשר שהמחיר האישי והנפשי עבורם במהלך שכזה הוא כבד ובלתי נסבל וממילא, לתפיסתם אין להם כל משיכה חלופית לנשים.
נישואין לאישה
כאמור, במקום שבו יש פוטנציאל לנישואין בריאים ויציבים, גלויים וכנים, יש להיענות בחיוב לצו האלוהי "פרו ורבו"
הרב צריך להסביר לבחור כי, מסוגלות להתחתן כוללת בתוכה לא רק מוכנות ל"פרו ורבו" אלא כשירות למערכת יחסים תקינה, תוך כדי גילוי מראש לבת הזוג. עידוד של אדם הומוסקסואל להתחתן מבלי לגלות לאישה את הדברים במפורש היא בגדר "מכשול בפני עיוור".
הרב יכול לעזור לבחור למצוא שידוך עם בת קהילתו המוכנה מסיבות שונות להינשא ולהקים משפחה עם בחור בעל נטייה הומוסקסואלית.
רצוי כי הרב ילווה אף את האישה ולא רק את הגבר, על מנת לבנות נישואין כמה שיותר בריאים ויציבים לאורך זמן.
אין לחייב אדם הומוסקסואל להתחתן.
"נשוי לכלל ישראל"
ישנם בחורים שעבורם אורח חיים הומוסקסואלי הינו קונפליקט בלתי ניתן לפיתרון. לכן, לעיתים טוב יהיה עבור אדם הומוסקסואל שאינו מתחתן להיות "נשוי לכלל ישראל" ולהקדיש את חייו למשמעות של לימוד תורה, צדקה וחסד.
למרות העמדה היהודית השוללת נזירות טוטאלית ופרישות, הרי שעבור חלק מהבחורים הדתיים זהו הפיתרון הנסבל היחידי במציאות שבה הם נמצאים.
שינוי נטייה מינית
הליווי של הרב את הבחור הפונה ל"טיפולי המרה" הינו קריטי ביותר. למעשה, נדרש פיקוח של הרב על הבחור.
הרב צריך להעביר מסר ברור כי המשוואה איננה "אתה נפטר מהנטייה או שאתה גמור", אלא זו רק אחת הדרכים להתמודדות, ולכן, יש לשים בה גבולות ומעצורים.
ניתן להמליץ לנסות טיפולים שכאלה אצל אנשי מקצוע בלבד, תוך שקיפות מלאה על הסיכויים/סיכונים ומתן האזהרות הבאות:
להבדיל משינוי התנהגות מינית, לגבי שינוי נטייה מינית אין שום הוכחה מדעית מקובלת על הצלחה בשינוי שכזה. אף ב"עצת נפש" מודים כי אין להם כל הוכחה כמותית על הצלחת הטיפולים שהם מציעים.
חלק ניכר מהטיפולים השונים שנועדו לשנות נטייה מינית, הינם מסוכנים ביותר לחלק מהבחורים, תועלתם לא הוכחה, הנזק שלהם עלול להיות רב, ופעמים רבות הם מביאות את המטופל להרס עצמי ולאובדנות. אין הבנה ברורה לגבי יתרונות של טיפול אחד על משנהו ואין לראות בהם את הדרך הבלעדית והאולטימטיבית לפתרון הנושא ההומוסקסואלי.
ייתכן כי הטיפולים הללו מסייעים לחלק מהבחורים להשתנות או לתועלת חיובית בעצם התחושה האישית כי הם מתמודדים ונאבקים לשינוי מצבם. כמובן, ישנם אף בחורים חזקים אשר מנסים את הטיפולים ללא הצלחה ולא נגרם להם נזק- ניסו... לא הלך... וממשיכים בחיים. מנגד, עבור חלק מהבחורים הטיפולים מסוכנים ביותר, ופעמים רבות הם מביאים את המטופל להרס עצמי ולאובדנות.
כאשר מדובר במתבגרים, ל"טיפולי ההמרה" עלולים להיות השלכות שליליות לטווח הארוך. גיל ההתבגרות מאופיין במטלות התפתחותיות נוספות מעבר להבניית זהותו ונטייתו המינית של המתבגר. מרתון ומערבולת טיפולי המרה, עלולים למנוע מהמתבגר את התפתחות אישיותו שכה דרושה לטווח הארוך ולהגשמתו כאדם. מרתון ומערבולת שכאלו עלולים לנתק אותו מקשריו האישיים והחברתיים וממסלול חייו הרגיל של אדם דתי.
טיפולי המרה" עלולים להוביל בחורים ליציאה בשאלה. בשל אי יכולת לשנות את הנטייה ההומוסקסואלית של חלק ניכר מהמתבגרים, מתבגרים אשר לא מצליחים להשיג את השינוי המיוחל למעשה לא נותר להם שום מוצא מלבד ויתור על הזהות הדתית, או פליטה עצמית מהקהילה הדתית.
לגבי מתבגרים ספציפית מופיע במסמך הייעוץ למתבגר שכאמור נכתב בשיתוף רבנים, פסיכולוגים קלינים, אנשי חינוך, עובדים סוציאליים ואחרים, הדברים הבאים:
המטרה הראשונה במעלה- השארת המתבגר במסגרת הדתית
השארת המתבגר במסגרת הינה קריטית ביותר הן להתמודדותו עם המאוויים והמחשבות ההומוסקסואליות והן להמשך חייו במסגרת הדתית, לכול כיוון אשר נטייתו המינית תגובש.
בגיל ההתבגרות אין המתבגר יכול לדעת בוודאות חד משמעית את כיוון נטייתו המינית, ולכן, אין להיכנס להיסטריה בשלב זה של החיים. יש להמשיך לחיות כ"רגיל", יש להמשיך לחנך על פי קדושת המשפחה ולהשאירו במסגרת מסלול החיים היחיד של אדם דתי, עד אשר נטייתו המינית תגובש.
השאלות הראשונות בהן מתחבט בחור צעיר הינן: "למה זה קורה לי ?" ו/או"מה אני צריך לומר לקב"ה שהכניס אותי לבוץ כזה ואינו נותן לי שום מוצא? " ו/או "למה לי חיים? ". כפי שידוע עד כה, חלק גדול מהפונים לייעוץ הגדיר את עצמו כמי ששקוע בבוץ ואינו יכול להיחלץ ואין לו כלל למה לקוות.
על הרב להשיב למתבגר כי אנו מאמינים כי אין אדם שאין טעם לקיומו, ושאין לו שליחות. פעמים שהשליחות היא נוראה וקשה, ואין בה דבר מהגשמת החלומות האישיים. ואולי דווקא החיים של מי שצריך להתמודד עם שליחות מורכבת, יכולים להפוך לחיים שהם רבי משמעות יותר מכולם, כי הם חיים של התמודדות, של יצירה מתוך כאב, של קשר עמוק שיכול להיווצר עם האלוהים דווקא מתוך מצוקה, ושל הרבה דברים אחרים.
נקודת המוצא צריכה להיות שלחיים יש משמעות עמוקה מאוד, ושבמקום לחשוב על אי הרצון להתמודד עם חיים כאלה, בגלל משפחה או סביבה, יכול האדם לחשוב על הקרב הגדול שהוא עומד לנהל, עם סיכויים לנצח בו, ולהיות מלא ביטחון ושמחה שהוא עושה את הדבר הנכון.
יש להיאבק על השארת המתבגר במסגרת החיים הרגילה של אדם דתי- ישיבה, צבא, הסדר וכדומה, ולא לפלוט אותו מהמערכת.
פומביות הדיון
נבקש להדגיש כי הדיון החברתי והציבורי בנושא זה נעשה בשל המציאות הנוכחית.
ההשתקה וההסתרה של התמודדותם של בחורים דתיים במשך שנים רבות ללא מתן מענה ו/או פתרון מצד הרבנים, הביא לכך ש"הגיעו מים עד נפש" ומכיוון שהמדובר כאן בעניינים של חיים ומוות, התחילו הבחורים לפני מספר שנים להעלות את הנושא הן ע"י שו"ת באינטרנט והן ע"י פניה אישית וקבוצתית לרבנים ולמנהיגי הציבור הדתי.
ההאשמה הבלתי מוצדקת בעליל בדבר העלאת הנושא לדיון בפומבי ע"י הו"ד אינה נכונה.
החל משנת 2000 ובמשך כ-8 שנים ארגון "עצת נפש" היה הראשון והיחיד שפירסם הן באינטרנט והן בדרכים אחרות את הנושא ולא נשמע קול זעקה כל שהוא על פומביות הדברים ובנוסף לכך בכל אתרי השו"ת פורסמו תשובות ודעות הרבנים על הנושא וכן בפרסומים אחרים בעיתונות הדתית ובכתבי עת שיצאו לאור ע"י ארגונים דתיים ידועים ואשר על כן, אין סיבה לבוא בטענות בנושא כלפי הו"ד.
לא זו אף זו, ארגון הו"ד מצהיר כי הוא מחויב להלכה ולתורת ישראל וכל המסמכים שנכתבו, נעשו בשיתוף פעולה עם רבנים, פסיכולוגים, יועצים, עובדים סוציאליים, אנשי חינוך ועוד שהם שומרי תורה ומצוות.
מכיוון שבמשך שנים רבות, בשל ההדחקה וההשתקה של הבחורים, שחלק מהם לצערנו הרב עזב את אורח החיים הדתי וחלקו סבל ייסורים נפשיים ובריאותיים לאורך שנים ארוכות, ראינו לנכון להשמיע את קולנו מתוך אחריות לתורת ישראל ומתוך האמונה כי יהדות אינה עניין של "הכל או לא כלום" וכי על האמת להישמע ויש צורך להתמודד איתה על אף המורכבות והכל תוך היותנו מחויבים להלכה היהודית.
לעניין תחקיר "עובדה" על עצת נפש - להלן תגובתנו: http://www.hod.org.il/?en=0&sc=-4&pg=7
להלן מסמך העקרונות של הו"ד :
א. אין מידע חד משמעי לגבי מקורה של הנטייה המינית ההומוסקסואלית. אחוז מסוים של אנשים בכל ציבור משוכנעים באופן פנימי ועמוק כי הם בעלי נטייה הומוסקסואלית, ואין בכוחם לשנות זאת. מדובר גם בכאלה אשר עשו מאמצים אדירים להשתנות ולא הצליחו.
ב. משכב זכור – בניגוד לנטייה עצמה – הוא זה שאסור באופן גמור ומוחלט בתורת ישראל. זהו ניסיון קשה מאוד שעל האדם ההומוסקסואל לעמוד בו.
ג. במציאות הנוכחית, התמודדותו של האדם ההומוסקסואל כורכת איתה קשיים לא פשוטים במישור הנפשי, על כן ניתן להמליץ לאדם הרוצה בכך לשתף בהתמודדות זו בעל מקצוע מוסמך על פי דין מתחום הנפש ובלבד שהדבר ייעשה תוך גילוי מידע מלא ומושלם למטופל בדבר הטיפול המוצע, סיכויי הצלחתו וסיכוניו. אין לראות באף שיטה כדרך האולטימטיבית והבלעדית.
ד. אין לחייב אדם הומוסקסואל להתחתן שכן נישואין אינם פיתרון בלעדי להומוסקסואליות. עידוד של אדם הומוסקסואל להתחתן מבלי לגלות לאישה את הדברים במפורש היא בגדר "מכשול בפני עיוור" ועוול מוסרי כלפי בת הזוג. מסוגלות להתחתן כוללת בתוכה לא רק מוכנות ל"פרו ורבו" אלא כשירות למערכת יחסים תקינה ומוסרית.
ה. המאשים ומעליב הומוסקסואלים על נטייתם – נכשל באיסורים של ´בין אדם לחברו´.
ו. כל חובות שבין אדם לחברו חלות גם כלפי אדם בעל נטייה הומוסקסואלית וחל איסור מוחלט על ביטויי שנאה ואלימות כלפיו. הוא אמור להיות חבר בקהילה הדתית לכל דבר ועניין. בכלל זה, מצטרף למניין, נושא כפים, עולה לתורה וכיוצא בזה, כשר לעדות ואין היחס אליו שונה מיחס לכל יהודי אחר.
ז. חשוב לעודד אדם הומוסקסואל לשמור את כל המצוות גם אם הוא נכשל במצווה מסוימת.מדיניות של "הכל או לא כלום" אינה דרכה של ההלכה היהודית. על כל אדם יהודי קיימת המחויבות לשמור את כל המצוות ולעשות את כלשביכולתו ללכת בדרכי התורה. דרכי עבודת הקב"ה שונה מאדם לאדם ובכך גם התמודדותו של אדם המאמין כי יש לו נטייה הומוסקסואלית.
ח. הומוסקסואלים אמורים להיות בקהילה יחד עם כל עם ישראל, אך חשוב מאוד לקיים קבוצות תמיכה לאנשים הומוסקסואלים. וארגונים כאלה הם ארגוני חסד. אם לאדם הומוסקסואל, יש אדם קרוב שיוכל לשתף אותו בנושא על מנת לקבל תמיכה ועזרה, רצוי שיעשה כן.
ט. יש לעודד אדם הומוסקסואל שאינו מתחתן לעסוק בתורה ולקיים את כל המצוות, שבין אדם למקום ושבין אדם לחברו, ולפתח את כוחותיו השונים למען היעדים הגדולים שהועיד הקב"ה
"ואהבת לרעך כמוך"
בברכת התורה ולומדיה, ארגון הו"ד
************** |
rss