משמעות השם ''סיון''

בס"ד

סיון - על שם ה"זיו".
אע"פ שחודש אייר נקרא "זיו" על שם האור שיש בו. חודש סיוון הוא חודש של אור מסוג אחר. מסוג יותר פנימי.

וראי מה כתב הכלי יקר על שמות פרק ב פסוק ב על לידת משה רבינו באדר ועל נתינת התורה בסיון.

"ותרא אותו כי טוב הוא. שנתמלא כל הבית אורה שנאמר (בראשית א ד.) וירא אלהים את האור כי טוב, ומטעם זה הצפינה אותו כי יראה שמא יראו המצרים האור ההוא, וע"י האור יראו גם את הילד ולכך הצפינה אותו יותר מכל הילדים, ועוד שמא ירגישו ביתרון האור כי הוא הגואל המוציאם מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה, ואולי חשבה שלכך נברא האור עמו כדי שתלמד ממנו להצפינו כימו האור הראשון שנגנז לצדיקים לעתיד לבא:

ומספר שלשה ירחים. רמז שאור התורה היה גנוז עד הירח השלישי הוא סיון, כמו שלמדו מפסוק יצפון לישרים תושיה, (משלי ב ז) לפיכך לא יכלה עוד הצפינו. ועיין עוד לקמן בפסוק של נעליך מעל רגליך, שמשה היה משולל מן החומריות מכל וכל והיה מאיר מכל שני חלקיו והיה הבית האנושי שלו מלא אורה, ונס זה יוכיח על מהותו לעתיד.
ונראה שעל מציאות אור זה שנולד עמו כתיב ותפתח ותראהו את הילד, מהו ותראהו אמרו רז"ל (סוטה יב ע"ב) שראתה שכינה עמו, ושכינה מאן דכר שמיה אלא ותראהו קאי על מציאת האורה אשר הזכיר לפנים באמרו כי טוב הוא, ואותו אור ראתה עם הילד כי את משמש במקום עם, ובזה היה נראה כנער גדול כי נתחברו יחד הילד והאור, ע"כ נאמר ותראהו רצה לומר האור. את הילד - עם הילד".

ובגמרא ראש השנה ט משמע שגם חודש ניסן היה ראוי להקרא חודש "זיו". אבל נדחה שם זה לאייר שגם הוא נקרא על שם האור שבו.

ובמהר"ל בספר חדושי אגדות חלק ראשון עמוד קלג - מסכת יבמות

"ועוד יש לך לדעת כי הכבוד הוא נקרא אור דכתיב (יחזקאל מ"ג) והארץ האירה מכבודו.
וידוע כי אין הזיו ואור בעולם רק מפסח ועד עצרת ונקרא חודש אייר - זיו, שאז האויר זך וטוב. והתורה נתנה בעצרת שהוא סוף הזמן שהוא זיו ואור, וכל זה מורה על כבוד ואור התורה. והם (תלמידי רבי עקיבא) לא נהגו כבוד בחבירהם שהם בעלי תורה - לכך מתו בזמן הזה. גם יש לומר מאחר כי הזמן הזה הוא זיו ואור אשר האור הוא כבוד והם שלא נהגו כבוד ואור בחבריהם, לכך מתו מפסח ועד עצרת בזמן חודש זיו אשר הוא הכבוד והם לא נהגו בכבוד.