''שהחיינו'' על תפילין

1. לגבי ברכה על דבר שמקיימים בו מצווה נחלקו הפוסקים אם אין מברכים, כי מצוות לא נתנו להנות מהם (שיטת מג"א) או שמברכים, כי מברך על השמחה שבקניה ולא על השימוש (ח"א).
2. המשנה ברורה פוסק שלכן מי שלא מברך על קנין חפץ שמקיימים בו מצווה - טוב עושה. וגם מי שמברך על אותו חפץ - אין מוחין בידו.
3. בעניין הרג בע"ח. כותב הרמ"א (או"ח רכג, הל' ו)על המנהג לומר למי שלובש בגד חדש "תבלה ותתחדש" ועל זה כותב שיש שנהגו לא לברך כן על דבר העשוי מעורות בע"ח, שהרי אם הבגד יתבלה ויצטרך לחדש אותו יצטרכו להרוג עוד בהמה, והרי רחמיו על כל מעשיו.
4. מסיים הרמ"א "והנה הטעם חלוש מאוד, ואינו נראה. מכל מקום רבים מקפידים על זה שלא לאומרו".
5. זה לא קשור לתקיעת שופר או קריאת מגילה שם איננו מברכים את התוקע או את הקורא במגילה שהשופר או המגילה יתבלו ויחדשו אותו בשופר או מגילה אחרים.