האם מותר ללכת יחפים?

בס"ד

יש איסור כללי ללכת יחפים. כיון שבזמן חטא אדם הראשון נתקללה האדמה ונאמר לאדם "ארורה האדמה בעבורך". ולכן יש בה טוב ורע והיא מצמיחה גם פרי וגם קוץ ודרדר.

לכן אמרו חז"ל שכל העוסק בעבודות קרקע - בנין או בחקלאות - מתמסכן. (יבמות סג.) כי בעבודת הקרקע אדם מתעסק עם הטוב והרע. לברר הטוב מתוך הרע.

אין לנו ברירה ואנחנו צריכים לחיות על האדמה ולכן החקלאים עובדים קשה מאוד - הרבה יותר מהסוחרים, וגם הרווח שלהם בתחתית סולם הרווח מול השקעה אבל - אין ברירה. אנחנו צריכים לחיות.

לעומת זאת יש לנו בהחלט ברירה ללכת על נעלים. ולכן אמרו חז"ל במסכת שבת דף קכט/א
"אמר רב יהודה אמר רב - לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו"

למה?
ברור!!

לכן כתב הבן איש חי בפרשת וישלח יח. "לא ילך יחף, דאמרו רבותינו ז"ל לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקנה מנעלים לרגליו, כי המונע מנעלים מרגליו הוא מנודה מקום"

"מנודה למקום" - זהו ביטוי חריף. אם כן אתה מבין כי אין מקום ללכת יחף עם תפילין או בלעדיהן. ובודאי לא בעת התפילה.

בגלל חשיבות הענין של נעילת המעלים יש ברכה מיוחדת על נעילת הנעלים שנקראת בשם מיוחד "שעשה לי כל צרכי". כיון שהרבה דברים בחיים אולי כולם תלוים ביחס הנכון לאדמה.

יש היום כאלו שהולכים יחפים כי זה נראה להם טבעי וישר ומחובר למציאות בלי מחיצות. יש בזה הרבה מן האמת. גם בבית המקדש היו הכהנים הולכים יחפים להיות מחוברים עם אדמת הקודש. ואפילו כהנים שמברכים בבית הכנסת הולכים יחפים. (לא לגמרי - עם גרבים). מאותו ענין. וזה מה שאמר הקב"ה למשה ב(ספר שמות פרק ג ה) "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוא"

אבל זה נכון רק באדמת קודש - בבית המקדש ששם האדמה היתה קדושה ולא היה בה תערובת של רע.

אבל בימינו שעדין לא הגענו למציאות הזו אנחנו נזהרים בקשרינו על הקרקע. וצריך להזהר לא להפוך "משאלות לב" ל"מציאות מדומה". כי זה בדיוק החטא הקדמון של הנצרות שסיפרה לכולם שהמשיח כבר הגיע - ועדין לא.

על זה אומר הגר"א כי בזמן הגלות כתוב "על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים" ואילו בזמן הגאולה כתוב "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים" כי בזמן הגאולה אין מניעה לעמוד על הקרקע שהרי הקב"ה כבר קיים דברו "אעביר רוח הטומאה מן הארץ".

אבל אנחנו לא "משחקים אותה" כאילו הגאולה כבר הגיעה. לצערינו יש הרבה טוב בעולם אבל יש עדין רע וצריך להזהר ממנו.

רק ביום כיפור שכוחו של השטן תש - אפשר ללכת בלי מנעלים וגם אז הולכים עם גרבים להפסיק ביננו לבין הקרקע.
ובתשעה באב הולכים עם גרבים בלבד וכן מי שהוא "אבל" בר מינן אין רווח בנעילת הנעלים כיון שהטומאה מימלא שולטת בכל כוחה - לכן אין בזה מניעה כל כך. ואעפ"כ כתיב ללכת עם גרבים ולא יחף ממש.

וכן כתב הבן איש חי בפרשת דברים כ על תשעה באב "ולא ישב על קרקע ממש כי דבר זה קשה הוא על פי הסוד" ובהלכה כא "לא ילכו יחפים ממש בתשעה באב". וקצת מן הסוד הזה כבר ביארנו.

כפכפים - הם כמו נעלים. רק צריך לראות אם הם מספיק מכובדות לעמוד איתם לפני מלך.


בהצלחה