''..ולא ראיתי צדיק נעזב''-הייתכן?

קודם כל, אשרייך שהכנת את עצמך מבחינה אמונית לקראת הנסיעה וב"ה שהיא היתה חוויה שחיזקה את אהבתך לבורא עולם.

שאלה גדולה שאלת. בעצם זו שאלה ששאל אותה כבר איוב : - צדיק ורע לו.איוב היה צדיק, לא היה כמוהו בכל הארץ ובכל זאת ה´ נתן לו ניסיון שכל בניו ובנותיו נפטרו וגם אשתו והוא היה חולה במחלה מלאת ייסורים. נותר בודד ומיוסר בעולם.

שאלת השואה בדורנו מעצימה את השאלה עוד יותר מכיוון שמדובר בעם שלם (שהרבה ממנו היו צדיקי עליון) שעבר ייסורים נוראיים כאלה.

לשאלה זו צריך לבוא מתוך מס´ הנחות יסוד:

הנחת יסוד ראשונה - שאיננו מבינים הכל בדרך הנהגת ה´ את העולם. וטוב שכך, מכיוון שאנו ברואים, בשר ודם ואם היינו מבינים הכל, אלוקים היה "בגובה שלנו". ולכן אדם מאמין, נשאר לעיתים בחייו עם שאלות לא פתורות ויודע שהוא לא מבין הכל. דורנו עומד מול שאלת השואה חסר תשובה ברורה, אפשר רק לשער חלק מהסיבות.
הנחת יסוד שנייה - עלינו לדעת שהקב"ה רוצה רק בטובת עמ"י והאדם. איננו יודעים מדוע אדם זה מתייסר והשני לא. אך אנו יודעים שה´ מכוון את הייסורים במדוייק לאדם פלוני כדי שיגדל מתוך הנסיון, כדי לגרום לשינוי ולקדם אותו. כולנו רואים שאדם שחלה במחלה משתנה פעמים רבות וגם משפחתו הקרובה (בין באמונה, בתפילה ובין ברגישות לאחרים, בפרופורציות בחיים ועוד). ובעם כולו - קיבלנו גלות נוראה למשך 2000 שנה כדי לכפר על חטאינו, כדי שנזדכך בגלות ונחזור למדרגה רוחנית שמתאימה כדי לחזור לארץ.
גם השואה, אמנם איננו מבינים את הסיבות האלוקיות שגרמו לה, אך בבירור אנו רואים שאחריה - עמ"י קיבל אישור מהאומות לחזור לציון ולהקים את מדינת ישראל וכן היתה עלייה המונית מצד עמ"י. השינוי האדיר שאחרי 2000 שנה, של אתחלתא דגאולה, הקמת מדינה יהודית (עם שלטון יהודי ולא פולני, עם משטרה וצבא יהודיים ולא קוזקים) התרחשה מתוך השואה.

הקב"ה מגלגל תהליכים הסטוריים. לעמ"י יש בחירה האם להיות קשוב לקול האלוקי שקורא אליו ולפעול לקידום המהלך. ואם לא, הקב"ה מגלגל את התהליך בכל מקרה ועמ"י פועל מתוך הכרח. כמו ביציאה מהגלות. מי ששמע את קול ה´ שקורא לעלות לארץ עלה עוד לפני השואה. אך עמ"י כולו נשאר בגלות הנוחה, והקב"ה ע"י השואה ניער את עמ"י החוצה מהגלות. התברר שהגויים לא רוצים אותנו איתם כשווי זכויות והם יודעים להגיד בדיוק מי יהודי (בחוקי הגזע), גם למתבוללים.

הנחת יסוד שלישית- הקב"ה מתייסר עם כל יהודי שמתייסר. שכינה מייללת כשביהמ"ק נחרב. ר´ נחמן אמר: "ותחסרהו מעט מאלוקים וכבוד והדר תעטרהו"- "הנה ידוע שכל מה שחסר לאדם בין ברוחני בין בגשמי, החיסרון הוא בהשכינה, שהוא (האדם) בחינת אלוקים".
כל יהודי שהתייסר בגטאות, במחנות הריכוז וההשמדה היה הקב"ה כואב ובוכה, כביכול.



לשאלת הצדיקים שהיו בשואה -

א. "צדיק ורע לו" - יש צדיק שרע לו בעוה"ז ומקבל את כל שכרו בעוה"ב ויש רשע שטוב לו בעוה"ב ובכך מקבל את שכרו ואין לאו שכר לעוה"ב.

ב. כשעמ"י כולו עובר תהליך אין הפרדה בין צדיקים לרשעים.



לגבי הפסוק "ולא ראיתי צדיק נעזב", חז"ל שאלו איך דוד המלך, שחיבר את תהילים, יכול לומר שראה את כל ההסטוריה והחליט שלא ראה צדיק נעזב? ועונים שמי שבעצם אמר פסוק זה, הוא שר-העולם, כלומר מלאך שממונה לבצע שליחויות של ה´, והוא זה שיכול לומר "נער הייתי, גם זקנתי". כלומר ראיתי את כל ההסטוריה, מעת בריאתה ועד היום. רק מלאך זה, שיש לו פרספקטיבה רחבה כל כך, הוא זה שיכול לומר "ולא ראיתי צדיק נעזב".

במבט שכולל את הכל, ורואה גם את העוה"ז שאנו חיים בו, וגם את העולם הבא – רואים שאף אחד לא נעזב. ואם אנו רואים צדיקים שסובלים, זה באמת קשה מאוד אך יש לדעת שבמבט רחב יותר – הם יבואו על שכרם ולא יינטשו.



שמעתי בשם הרב אליהו יונג זצ"ל, פירוש אחר על הפס´ "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב". מה הכוונה ב"לא ראיתי"? נוכל ללמוד דבר זה ממגילת אסתר, שם אומרת אסתר למלך אחשורוש (ח,ו): "כי איככה אולי וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי". לא מדובר על ראיית-העיניים, אלא על ראיה של התעלמות. איככה אוכל להתעלם כאשר העם שלי סובל ואובד?

וכך גם הכוונה כאן – נער הייתי, גם זקנתי, ומעולם לא התעלמתי כאשר ראיתי צדיק מסכן ועזוב. תמיד באתי לעזרתו ככל יכולתי.



בהצלחה רבה,

יונתן, חברים מקשיבים