שאל את הרב

מתייגי השבוע
שאל את הרב שאל שאלה

מוצאי תשעה באב

תוכן השאלה:
בעזשי"ת

לכבוד הרב!
יש לי שאלה: חבר שלי רוצה לפתוח פיצריה במוצאי תשעה באב. אני מנסה להסביר לא שזה לא ראוי מכיון שבי´ באב עדיין נוהגים מנהגי אבלות.
אודה לכבודו אם יביא לי סימוכין מהמקורות.

תוכן התשובה:
י´ באב
בבלי תענית דף כט עמוד א חרב הבית בראשונה - דכתיב +מלכים ב´ כ"ה+ ובחדש החמישי בשבעה לחדש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבכדנאצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל ירושלם וישרף את בית ה´ וגו´, וכתיב +ירמיהו נ"ב+ ובחדש החמישי בעשור לחדש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבוכדנאצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עמד לפני מלך בבל בירושלם וגו´. ותניא: אי אפשר לומר בשבעה - שהרי כבר נאמר בעשור, ואי אפשר לומר בעשור - שהרי כבר נאמר בשבעה. הא כיצד? בשבעה נכנסו נכרים להיכל, ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני, ותשיעי סמוך לחשיכה הציתו בו את האור, והיה דולק והולך כל היום כולו, שנאמר +ירמיהו ו´+ אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב. והיינו דאמר רבי יוחנן: אלמלי הייתי באותו הדור - לא קבעתיו אלא בעשירי, מפני שרובו של היכל בו נשרף. ורבנן: אתחלתא דפורענותא עדיפא.
בבלי מגילה דף ה ע"א אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: רבי נטע נטיעה בפורים, ורחץ בקרונה של צפורי בשבעה עשר בתמוז, ובקש לעקור תשעה באב, ולא הודו לו. אמר לפניו רבי אבא בר זבדא: רבי, לא כך היה מעשה. אלא: תשעה באב שחל להיות בשבת הוה, ודחינוהו לאחר השבת, ואמר רבי: הואיל ונדחה - ידחה, ולא הודו חכמים. קרי עליה +קהלת ד´+ טובים השנים מן האחד.
רש"י שם טובים השנים - אילו לא שמעתי הייתי טועה בדבר, עכשיו טוב לי שלימדתני האמת.
תוספות שם ובקש לעקור תשעה באב ולא הודו לו - קשה היכי סלקא דעתך דהאי תנא דרבי היה רוצה לעקור ט´ באב לגמרי והא אמרינן (תענית דף ל:) כל האוכל ושותה בתשעה באב אינו רואה בנחמה של ירושלים ועוד דהא אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אא"כ גדול הימנו בחכמה ובמנין ויש לומר דלא רצה לעוקרו אלא מחומרא שיש בו יותר משאר תעניות אי נמי יש לומר דרצה לעקרו מתשיעי ולקבעו בעשירי כדאמר ר´ יוחנן (שם כט:) אילו הואי התם קבעתיה בעשירי.
תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ד דף סט טור ב /ה"ה
רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא בדין היה שיהו מתענין בעשירי שבו נשרף בית אלהינו ולמה בתשיעי שבו התחילה הפורענות ותני כן בשביעי נכנסו לתוכו בשמיני היו מקרקרין בו בתשיעי הציתו בו את האור ובעשירי נשרף.
רבי יהושע בן לוי ציים תשיעי ועשירי. רבי אבון ציים תשיעי ועשירי. רבי לוי ציים תשיעי ולילי עשירי. רבי בא בר זבדא בשם רבי חנינה ביקש רבי לעקור תשעה באב ולא הניחו לו אמר לו רבי לעזר עמך הייתי ולא איתאמרת הכי אלא ביקש רבי לעקור תשעה באב שחל להיות בשבת ולא הניחו לו אמר הואיל ונדחה ידחה אמרו לו ידחה למחר ... וקרא עליהון טובים השנים מן האחד
שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנא סעיף ד
(לו) טז יז* לאחר התענית מותר לספר ולכבס (לז) מיד.
משנה ברורה סימן תקנא ס"ק לו
(לו) לאחר התענית מותר לספר וכו´ - וק"ו שמותר בבשר ויין. ואותן הנוהגין איסור בבשר ויין עד שבת נחמו י"א דמנהגא של טעות הוא וא"צ התרה אבל הב"ח ומ"א הסכימו דצריך התרה. ובעוד שלא התירו אסורין ג"כ לספר ולכבס עד יום ה´ מפני כבוד השבת ועיין במ"א מש"כ עוד בענין זה:
משנה ברורה סימן תקנא ס"ק לז (לז) מיד - ועיין לקמן סימן תקנ"ח באחרונים דמצד מנהגא יש ליזהר בזה ביום עשירי עד חצות היום
שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנח
בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה (א) ביום עשירי, ומפני כך <א> מנהג כשר * (ב) א א שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי. הגה: ויש מחמירין * (ג) עד ב חצות היום ולא יותר (הגהות מיימוני)*

התשובה התקבלה מהרב צבי יניר
בתאריך ד אב תשס"ז

הוספת תגיות

מהן תגיות?
תגיות הן מילות חיפוש המתארות תוכן. התגיות מאפשרות למיין את השאלות ולמצוא אותן ביעילות ובמהירות.
באיזה מילים כדאי להשתמש ליצירת תגיות?
התשובה הטובה ביותר לשאלה הזו היא: לו היית נדרש לחפש שאלה הדומה לשאלה הזו באילו מילים היית מנסה לחפש אותה?
עדיף לא להשתמש בצמדי מילים או במשפטים שלמים כתגיות.

רק חברים בכיפה יכולים להוסיף תגיות לשאלה התחבר

תגובות
כתוב תגובה



תמונה
1. אז האם ניתן להסיק ש..
מישהו 7/24/2007
פיצה מותר לאכול וגם למכור.רק לא בשר ויין מצד המנהג עד י´ באב בחצות היום.(כיום התקבל על כולם). וכן לגבי מוזיקה אין מעבר "דרסטי"(==משעה שהיום הסתיים) בענינים אלה(כמו בשאר הענויים).

תגובת הרב


בשר ויין אסור לספרדים עד מוצאי י´ באב, לא התקבל חצות לגביהם. מוזיקה אסור לאשכנזים עד חצות, ולספרדים מותר מיד בצאת הצום.