שאל את הרב

ועדות קבלה לישובים

חדשות כיפה צוות ישיבת הר עציון 20/11/06 23:02 כט בחשון התשסז

שאלה

אבקש לדעת אם יש מקור הלכתי [תלמוד/רמב"ם/שו"ע וכו'] לסמכות ועדות הקבלה בישובים שונים.

מהם המקרים בהם יש למנוע מאדם המנהל אורח חיים דתי להתקבל ליישוב דתי.

והאם אין באי קבלת אדם כנ"ל כ'ניתוקו' מהארץ?

תשובה

שלום וברכה.
א. אכן יש לועדות קבלה לישובים על מה לסמוך בהלכה. יש בגמרות, בראשונים, בשו"ע ובאחרונים הרבה דינים שמהם רואים שיש סמכות לקהל או לנבחריו, שנחשבים כדעת קהל, לקבוע נהלים וחוקים, לגבות מיסים, למכור נכסי ציבור או לחילופין לקנות, לחלק צדקה, למנות גבאים/חזנים או להדיחם. אפשר לראות את זה בעניינים רבים, כמו קבלת חבר חדש לקהילה ( כוונה לבית הכנסת ), דמי קבורה ומקומות קבורה, נהלים תוך קהילתיים, קביעת חוקים בקהילה ואפילו עונשים למי שעובר על חוקי הקהילה. חשוב לציין שכל זה רק אם חוקים ונהלים לא סותרים את ההלכה ובמקרים מסוימים יש דרישה שרב/חכם/דיין של המקום יסכים להחלטות הקהילה או ועד. מקומות הללו רבים ומתפתלים למקרים שונים ומשונים, לכן לא אפרט את כולם כאן. אך מהם ניתן לראות שיש סמכות לקהל ולנבחריו גם לעשות ועדות קבלה לישוב.
למקרה ספציפי של קבלת תושב חדש לעיר/ישוב/קהילה כתב מהרי"ק ( אחד מגדולי הראשונים ) לכו"ע בני העיר יכול לסגור דלת ולמנוע עם המושלים כניסת תושב לגור עמם ורשות בידם לעשות זאת ע"י כל מונע אחר. בני העיר אפילו יכולים להחרים תושב, שנכנס בניגוד לרצונם.
הגהות מרדכי ומהרי"ו כתבו: בני העיר לא יכולים למנוע מתלמיד חכם להיכנס לעיר, ישוב או להפעיל נגדו חרם חזקת ישוב וכו', כי הוא רשאי לגור בכל מקום שירצה.
רמ"א בחושן משפט ס' קנ"ו סע' ז' פוסק את הדברים להלכה:
"לכולי עלמא אם בני העיר יכולים לסגור את הדלת ולגרום עם המושלים שימחו בבאים לגור או ע"י מונע אחר – הרשות בידם ויש מקומות שנוהגים לעשות חרם חזקת ישוב......ויש אומרים דאין חרם חזקת ישוב חל על תלמיד חכם, כי הוא יכול לדור בכל מקום שירצה".
כלומר ניתן לראות באופן מפורש, שלועד ישוב יש כח לקבוע קריטריונים ועל פיהם למנוע מאנשים להצטרף לישוב, אבל כל זה לא תקף בתלמיד חכם, שרוצה להיכנס לגור בישוב .
ב. קריטריונים לקבלה קובע כל ישוב וישוב ע"פ דברים החשובים לתושביו. יש ישובים שלא רוצים לקבל רווקים, יש ישובים שדורשים רמה דתית מסוימת או רמה תורנית מסוימת וכהנה וכהנה. יש שיקולים שונים ומשונים לקביעת הקריטריונים, אך המשותף שבין כולם הוא רצון לנהל קהילה אחידה, שתואמת השקפת עולמם של כל תושביה ולמנוע שכנות לא רצויה. לכן קשה מאד לקבוע מה הם המקרים שבהם יש למנוע מאדם המנהל אורח חיים דתי להתקבל לישוב, כאמור, זה משתנה מישוב לישוב. אצלנו, למשל, יש מספר הקריטריונים לקבלה :
1. שומר שבת, כשרות ומכבד זמני קהילה (כגון תפילות, שמחות וכד' ).
2. בלי עבר פלילי או מחלת נפש.
3. נשוי.
בישוב הסמוך לנו יש דרישה מוזרה, שגבר צריך להיות מזוקן. בישוב אחר מקבלים רווקים, אך אסור להחזיק בבית טלוויזיה ואינטרנט. כלומר, הקריטריונים ודרישות משתנים מישוב לישוב.
ג. אני לא סבור, שאם ישוב לא מקבל אדם מסוים בגלל שהוא לא מתאים לאופי של הישוב, שיש בדבר מעין "ניתוקו" מהארץ. הרי בישובים אחר הוא כן יתאים או בעיר ( כידוע בערים אין ועדות קבלה ). הרי זה גם לטובת של אותו המעומד. אם ישוב מחליט שאדם ספציפי לא מתאים, זה אומר, שאם הוא היה נכנס לישוב הוא לא היה נהנה לגור בו, הוא לא היה מסתדר עם שכניו , היו אולי מסתכלים עליו בעין לא טובה וכד'. האם היית רוצה לגור במקום שלא בדיוק שמחים בקרבתך, שלא תואם השקפתך, שסובבים אותך חושבים ומנהלים חיים באופן אחר משלך. לדוגמה : המעומד הוא דתי, אך אינו מה שמכונה "דוס" והוא בישוב של "דוסים", האם הוא יסתדר עמם? אם מעומד חובב משחקי כדורגל ואוהב לראות אותם בטלוויזיה או לחילופין הוא אוהב לגלוש באינטרנט, אך בישוב אסור להחזיק טלוויזיה ואינטרנט, מה יעשה אותו המעומד? הרי בישובים כאלה אין אפילו תשתיות המתאימות לטלוויזיה ואינטרנט, הן חסומות. מה שרציתי להראות, שגם לאדם שלא מתאים מבחינת ועד הישוב, אין מה לחפש באותו ישוב, כי ישוב גם לא מתאים לו.
אני מקווה שעזרתי לך. בהצלחה בחיפוש מגורים. אני בטוח שתמצא מקום שתהנה לגור בו והוא יתאים לך מכל הבחינות.
חיים ב.

כתבות נוספות