שאל את הרב

לגעת ביהלום

חדשות כיפה חברים מקשיבים 10/06/05 17:01 ג בסיון התשסה

שאלה

אני בת 16 ואני בשנתיים האחרונות נקלעתי למצבים אינטמים עם בנים לדוג' נשיקות וכו'... (ואני עדין)

חברה ממש טובה שלי בזמן האחרון אומרת לי להפסיק עם זה ולא בגלל מסיבה דתית והיא אומרת לי את זה מנסיון כי גם היא עשתה את הדברים האלה עד ליפני כמה זמן!

בעקבות זה שהיא מטרידה אותי בנושא הזה אני מנסה להבין למה באמת צריך להפסיק עם זה הייתי שמחה אם הייתם עוזרים (ותענו לא מבחינה דתית)!

תודה רבה! שלומית!

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום שלומית,
מה שלומך?

דבר ראשון, יישר כח על הניסיונות לברר ולקבל תשובות על השאלות. מי שלא שואל - לא יודע...

אני אנסה לענות על השאלה שלך כמיטב יכולתי, אני לא חושבת שהדברים שאני אומר יהיו חדשים, אבל גם לרענן דברים ישנים - צריך וחשוב לפעמים.

ביקשת שאני אענה שלא מהבחינה הדתית. זה נכון שיש הרבה סיבות והסברים למה קשרים מן הסוג שתארת בין בנים לבנות, אינם בריאים, ובעזרת ה´ אני אשתדל לגעת גם בהם. אבל אין מה לעשות, לפני הכל אנחנו יהודים שחיים חיי תורה. ואם חכמינו אמרו לנו שבאופן מסוים לא נכון לנהוג - זו כבר סיבה מספיקה להישמע להוראותיהם. כל הדברים האחרים שנאמר הם רק בשביל שיהיה לנו קל יותר ונעים יותר לשמוע בקולם - לשבר את אוזנינו, וכך גם נתייחס אליהם. הם לא סיבות לקיים אלא הסברים..

הרבה פעמים כשמדברים על נושא הצניעות, מדמים את האישה ליהלום. ה"משל" הזה נראה לי בדיוק מתאים למהות של אישה. היהלום, כמו האישה, אם נוגעים ומתעסקים בו הרבה - מתלכלך, הזוהר שלו נעשה עמום יותר וכך גם ערכו יורד. מרב החשיבות והעדינות שבו, יעדיפו בעליו לנעול אותו ולהסתיר אותו עד כמה שיוכלו. ההסתרה וההרחקה מעין כל היא לא עונש או רצון להציל אנשים מלהיכשל, אלא שמירה נפלאה על הדבר החשוב, העדין והיקר כל-כך.
נכון, לפעמים זה קצת קשה ואולי מתסכל. אם היינו מבינים שפתם של יהלומים אולי היינו שומעים אותם צועקים שהם רוצים לצאת החוצה, אבל, בהפעלת היגיון פשוט אנחנו מבינים שאי אפשר לתת ליהלום להתגלגל ברחוב, להסתובב בשוק ולהיות פתוח לשימוש הציבור, חלילה. אין זה מכבודו! זהו ההסבר היותר רעיוני.
וההסבר הענייני. הקב"ה ברא אותנו כך, שבגיל הנעורים יתעצמו אצלנו כל הכוחות, הרוחניים והגשמיים. העבודה הכי רצינית שלנו על עיצוב האופי ודרך החיים שלנו היא בגיל הנערות, לדוגמא. אחד הכוחות החזקים שמתעצמים הוא "כח המשיכה", הרצון להכיר יותר מקרוב את בני המין השני, להינשא, להתקרב. בכח הזה אפשר להשתמש לבניה ולהרס, כמו בכל הכחות בעולם. בניה, כמו שאנחנו לומדים מהדרכתה של התורה ומהדרכתם של חכמינו ז"ל, היא הקמת בית, בגיל המתאים ובדרך המתאימה, תוך שמירה על כל גדרי ההלכה, בקדושה ובטהרה. השאיפה שלנו היא לרכז את כל הכחות הנפלאים למקום אחד, נכון ואמיתי - לבן הזוג. כאשר לא מקפידים ונותנים לכחות להתפזר לכל עבר, לאנשים רבים ובצורה לא מבוקרת - הורסים במקום לבנות.
בעזרת ה´, בעוד כמה שנים, תרצי להקים בית עם בחיר ליבך. הוא יהיה בעיניך הבחור "הכי" מכל הבחינות! יש לך אפשרות להגיע אליו עם 100% כחות של אהבה!!! את מבינה מה זה? מאה אחוזים שלמים רק בשביל האחד והיחיד שלך. איזה הבדל עצום ממי שמגיעה אל בן הזוג אחרי שהיא פיזרה כחות אצל כל מיני אחרים...
דווקא השמירה על כל מה שיש בי כך שלא ייחשף לעין כל ויישאר שלי ושל בעלי בלבד, היא זו שתבנה לנו בעתיד, בעזרת ה´, בית טהור ושלם. אפשר להשוות את זה גם לתחומים אחרים באותה המידה - כאשר את לוקחת על עצמך להשתפר בתחום מסוים אחד ומפנה אליו ומשקיעה בו את כל כחותיך, את כל תשומת הלב שלך - השיפור יהיה עצמתי ומשמעותי הרבה יותר מאשר אם תחליטי להשתפר בתשעה דברים נוספים.
גם החברה שלך, שאומרת לך לצאת מהמצבים שהגעת אליהם, הרגישה ודאי לא טוב איתם. ייתכן והיא הבינה למה וייתכן ולא. הם לא בריאים לנו וכשם שאם הרופא היה אומר לנו לא לאכול משהו כי הוא רעל - לא היינו אוכלים, כך גם כאן - אומרים לנו שזה לא יהיה לטובתנו בעתיד, כדאי לנו לשמוע ולקבל ולמנוע מעצמנו עגמת נפש מיותרת.
לפני כחודש, עמדתי בדוכן של גוש קטיף ושני נערים כבני תשע-עשרה קראו לי הצידה וביקשו לשאול כמה שאלות. השיחה התגלגלה על כל מיני עניינים באמונה, על קיום מצוות ועוד. באיזה שהוא שלב אמר לי פתאום אחד מהם משפט שמהדהד לי בראש מאז: "תאמיני לי, אני עושה את הדברים הכי גרועים אבל אם הייתי יכול, הייתי רוצה להתחתן עם בחורה דתית..." הוא הסביר לי שהוא לא מעריך, אפילו קצת, את אותן הבנות שמסתובבות בלבוש לא צנוע, מרשות לגעת בהן וחושפות את עצמן לעיני כל. חבר שלו הסכים ואמר שגם הוא חושב כך ואני שמחתי שפגשתי שני חבר´ה שמרשים לעצמם להיות כנים ולומר באמת מה הם חושבים. גם מניסיון, (-ברוך ה´ לא ברמה הזו..) אני יכולה לומר לך שברור לי שההערכה לא תגיע למי שתהיה יפה וחייכנית אלא למי שתדע לשים גבולות ברורים, לעמוד על העקרונות שלה בתוקף ולהיות קשוחה כשצריך.
שלומית, אני ממש מקווה שהצלחתי לענות ולו במעט על השאלה שלך, שהתשובה תעזור לך להגיע להחלטות נכונות, על אף שהן קשות ביותר, ושתזכי לטעום את הטעם הנהדר והמופלא כל-כך של הצניעות - הצנעה וההסתר.
את מוזמנת בשמחה להגיב, להעיר ולהוסיף כאוות נפשך אלי,
ברכה והצלחה והמון שמחה!
שולמית.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות