שאל את הרב

מתייגי השבוע
שאל את הרב שאל שאלה

חצי פסוק

תוכן השאלה:
האם נכון הדבר כי אין לכתוב או לבטא פסוקים חצויים?
אם כן, האם פירוש הדבר שאין לאמר פתגמים כגון:
"אל יתהלל חוגר כפתח", וכו'? (כתבתי, משום שבמחשב אין זה נחשב לכתיבה. עד כמה שידוע לי).
האם יש הבדל בין כתב אשורי לכתב רגיל?
אשמח מאוד לקבל פירוט של ההלכות הקשורות (גם לגבי פסוקים שלמים).
תודה רבה.

תוכן התשובה:
ב"ה
שלום.


מותר.

אני עושה מעשה שבדרך כלל אני לא עושה.

מועתק לך בזה תשובה מאלפת ,מקסימה,מתוקה כדבש,קילורין לעיניים,נחמדה מזהב ומפז רב.
של הרב הגאון צי"ץ אליעזר עיין בנחת בזמנך החופשי.




שו"ת ציץ אליעזר חלק יט סימן ז

. כללא דכל פסוק דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן אם נאמר גם לגבי נביאים וכתובים ב. לעצם הכלל דכל פסוק דלא פסקיה משה וגו'.

על מאמר חז"ל (במגילה ד' כ"ב ותענית ד' כ"ז) דכל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה. ראה ראיתי בספר שו"ת זכרון יהודה (גרינוואלד) ח"א סימן ק"פ שרוצה לומר בפשיטות דרק על פסוקי תורה קפדינן וכדדייקא בגמ' בכ"מ לומר בדיוק דלא פסקיה משה ולא אמר כל פסוקא אנן לא פסקינן. ומסיים וכותב שלא מצא זה מבואר עיי"ש.

לעומת זה על מאמר חז"ל בברכות ד' י"ב ע"ב שאומרת דכל פרשה דלא פסקה משה רבינו לא פסקינן. ראיתי בשו"ת תפארת צבי (מגלוגא) חאו"ח סימן י"ד שמביא בשם הגר"י פיק ז"ל. ומסכים עמו, שרו"ל שכן הוא נמי בשאר ספרי קודש ע"ש.

א) ותמיהני על הבעל זכרון יהודה איך שכותב שלא מצא זה מבואר אם קפידנן /קפדינן/ גם לא על פסוקי תורה, ולא שת לבו לדברי המג"א באו"ח סימן נ"א סק"ט דפשיטא ליה לאידך גיסא דאמרינן כן הך כללא גם בנביאים וכתובים, ועוד לו להמג"א מזה בסימן תכ"ב סק"ח ושם מביא מדברי תוס' בסוכה ד' ל"ח ע"ב ד"ה הוא אומר אנא, דפשיטא להו להתוס' בכזאת דאמרינן כן גם בכתובים, שהרי שואלים על פסוקי הלל שבתהילים איך שפסקינן. ורק בשם הכל בו מביא המג"א שהוא כותב לומר דאמרינן כן דוקא בתורה ובנביאים אבל בכתובים אפשר דשרי לחלק ע"ש.

ולא זאת בלבד, אלא דמכח דברי התוס' בסוכה, מצינו לו להחיי אדם בכלל ה' סעי' ב' שכותב להכריע באמת דהוא הדין כן בנביאים וכתובים ע"ש ובנשמת אדם.

ב) והתבוננתי כי אמנם גם היעב"ץ ז"ל בספרו מור וקציעה על או"ח סימן נ"א בדברו על דברי המג"א שם בזה שמקשה מפסוקי תהלים, כותב גם מדידיה לומר דאין קשיא מפסוקי תהלים משום דאפשר דאין קפידא כולי האי דלא אמרינן אלא בפסוקי דלא פסקי' משה, לא בפסוקי דוד ע"ש.

ותרבה על היעב"ץ התימא כנ"ל, ומה גם שהרי הוא דן על דברי המג"א והמג"א הרי מציין בסו"ד לעיין במ"ש בר"ס רפ"ב, ובשם מציין המג"א בסו"ד לעיין עמ"ש בסי' תכ"ב ושם הרי מביא דברי התוס' בסוכה ודברי הכל בו, ואיך לא השגיח היעב"ץ ז"ל בכל זה.

ואגב, ראיתי בזה עוד דבר לא מובן ביעב"ץ ז"ל בהגהותיו לקדושין ד' ל' ע"א, על הא דאיתא שם: במערבא פסקי ליה להאי קרא לתלתא פסוקי וכו', וכותב ע"ז וז"ל: ולפי"ז כללא דכל פסוקא וכו' לא ידיע שפיר והכל לפי המנהג עכ"ל. ולא אבין, הרי במערבא היו סבורים שזה ג' פסוקים (עיי"ש במהרש"א הטעם, וכן מ"ש בזה גם בספר קובץ על הרמב"ם בפי"ג מה' תפלה ה"ד ע"ש) וא"כ הרי ליכא כאן פסוקי דלא פסקי משה.

ג) ולדינא נראה דיש להכריע כדברי הכל בו, דזה דוקא בתורה ובנביאים אבל לא בכתובים, והגם שהכל בו כותב זאת רק בלשון "אפשר", אבל אני מצאתי בחידושי המאירי לסוכה שמכריע כן בודאות, ועל קושית התוס' שם דאיך אנו מחלקים פסוק אנא וגו' לשתים, הרי אין מפסיקין בפסוק אלא לתינוקות, כותב המאירי לתרץ וז"ל: ומתרצים בה שלא נאמר כן אלא בתורה ובנביאים, אבל בכתובים אין קפידא בדבר עכ"ל, הרי דפשיטא ליה כן בודאות דבכתובים אין קפידא בדבר, ורק לאחר מיכן מביא שם המאירי מ"ש עוד לתרץ כתירוץ התוס' וכותב בלשון "וי"מ שפסוק זה מה שהותר לחלקו הוא מפני שלפי הדרש חלוק הוא מעיקרא וכמו שדרשו בפרק ע"פ אנא ה' הושיעה נא אמרוהו אחיו של דוד, אנא ה' הצליחה נא אמרו דוד בעצמו" עיי"ש.

ד) ולא זאת בלבד, אלא נראה, דיש מקום לומר כי גם התוס' יודו בעצם לזה, שזה לא נאמר אלא בתורה ובנביאים אבל לא בכתובים, ורק דס"ל להתוס' דפסוקי הלל שבתהלים שאני, והוא, אפ"י מה דאיתא בפסחים ד' קי"ז ע"א דהלל זה נביאים שביניהן תקנו להן לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבוא עליהן ע"ש, וא"כ מכיון שנביאים תיקנו זאת ס"ל להתוס' דדין הלל זה כדין נביאים, ולכן מקשים התוס' שפיר דאיך אנו מחלקים פסוק אנא וגו' לשנים, אבל בשאר כתובים יש לומר שפיר שגם התוס' יודו דבכתובים אין קפידא בדבר לחלק פסוק לשנים.

ה) ולולי דמסתפינא הייתי מוסיף ואומר שמדברי התוס' אין גם הוכחה שס"ל שאמרינן כן אפילו בנביאים, והוא עפי"ד הגמ' בפסחים שם דאיתא: ת"ר הלל זה מי אמרו, ר"א אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים וכו'. וכן איתא לעיל מינה: הלל זה מי אמרו, רבי יוסי אומר אלעזר בני אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים וחלוקין עליו חבריו לומר שדוד אמרו, ונראין דבריו מדבריהם וכו' יעו"ש במהרש"א, וא"כ לפי"ז יש לומר שגם על הלל זה שפיר חל עליו הכלל של כל פסוקי דלא פסקי משה וגו', דהרי משה וישראל אמרוהו, ולכן מקשים ע"ז שפיר, ואין מזה איפוא הוכחה שס"ל שזה נאמר גם בנביאים שמשה לא אמרם.

ו) ולהתיר בכתובים כהמג"א בשם הכל בו, מצינו שהעלו כן גם בשו"ת מהרש"ם ח"ג סימן שנ"ט, ושו"ת רב פעלים ח"א חאו"ח סימן י"א עיי"ש.

ז) ולעצם האי דינא דפסוק דלא פסקי' משה אנן לא פסקינן וכלליו ומגבלותיו, יעוין מ"ש מזה בספרי שו"ת ציץ אליעזר ח"ט סימן י"ז בפרק ו' וחלק י"ח סימן ל' יעו"ש.

ובשו"ת זכר יהוסף להגרי"ז שטערן ז"ל חאו"ח סימן ל"ח העירו לו מהששה זכירות שנהגו לאומרם בכל יום דבזכירת יצ"מ לא נזכר אלא חצי פסוק, וממעמד הר סיני פסוק וחצי, ובזכירת מעשה העגל חצי פסוק, והא כל פסוק דלא פסקי' משה וכו', ואחרי שהזכיר הנחת כמה כללים בזה, וכן לפני כן בדבריו שם, הוסיף וכתב, דעיקר הענין כפשוטו הוא, דהוא זה רק כשהוא דרך לימוד בתורה אפילו ביחידות וכו', משא"כ כשמזכיר המקרא כדי לבוא מתוך כך לקיים מצות זכירה הוה כמו דרך תפלה דשרי וכו', וכן עמא דבר להזכיר בדרוש לפרש איזה פסוק אף שאינו אומרו בשלימות וכמורגל לרוב גם באגדות חז"ל בדרשת המקראות יעו"ש מ"ש בזה בפרטרוט.

ויעוין מ"ש בזה באריכות גם בספר פתח הדביר או"ח סימן נ"א אותיות ה' ו', ובסימן רל"ט אות ה', וסימן רע"א סק"י יעו"ש.

ומעניין מ"ש בזה גם בשו"ת לבושי מרדכי חאו"ח מהדו"ת סימן נ' וז"ל: מ"ש כת"ה סברא מחודשת דהאי כללא דכל פסוק וכו' אינה אלא בציבור, אם כי הסברא נכונה דגם תשב"ר י"ל דהוה כרבים, מ"מ צ"ע ממס' ברכות ד' י"ב, דק"ש לא שייך דוקא בציבור, ואפשר ליישב משום לא פלוג כמובן, ועיין בת' ערוגת הבושם סימן כ"ב עכ"ל עיי"ש.




התשובה התקבלה מהרב עוזיאל אליהו
בתאריך כ"ה תשרי תשס"ג

הוספת תגיות

מהן תגיות?
תגיות הן מילות חיפוש המתארות תוכן. התגיות מאפשרות למיין את השאלות ולמצוא אותן ביעילות ובמהירות.
באיזה מילים כדאי להשתמש ליצירת תגיות?
התשובה הטובה ביותר לשאלה הזו היא: לו היית נדרש לחפש שאלה הדומה לשאלה הזו באילו מילים היית מנסה לחפש אותה?
עדיף לא להשתמש בצמדי מילים או במשפטים שלמים כתגיות.

רק חברים בכיפה יכולים להוסיף תגיות לשאלה התחבר

תגובות
כתוב תגובה



תמונה
1. התשובה למדנית מידי. מי שמסוגל לקרוא אותה, לא היה שואל מלכתחילה
א 10/22/2015 3:15:00 PM

כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד