לרוכשי הדירות בפרויקט החדש של גינדי בתל אביב
לפי הפרסום האגרסיבי שלא ניתן להימלט ממנו בשבועות האחרונים, אני אמור לקנא בכם שזכיתם לרכוש דירה בפרויקט הנדל"ני המבוקש. לפי הפרסום, אתם עומדים לגור במתחם דירות יוקרתי במיוחד שיכלול עשרה מגדלים, 800 דירות, קאונטרי קלאב, מרכזי ספורט, בית ספר, גנים ציבוריים ופארק.
אבל האמת היא שאני פשוט מרחם עליכם. קודם כל אני מתקשה להבין איך אתם משלמים שני מליון שקלים על דירה קטנה של שלושה חדרים. בכסף הזה במרחק של שעה נסיעה מהפרויקט שלכם הייתם יכולים להרים וילה ענקית צמודת קרקע עם גינה גדולה, ועוד היה נשאר לכם הרבה עודף. סתם שתדעו, בהרחבות המשווקות כיום בנגב ובגליל אפשר לרכוש בתים על מגרשים בשטח של חצי דונם במחיר של מיליון שקל, ואפילו פחות. ואני לא מדבר אתכם על הערבה ועל אצבע הגליל אלא על ישובים בצפון הנגב ובגליל התחתון שהמרחק ביניהם לתל אביב הוא לפעמים גם פחות משעה.
אבל לא רק המחיר הכלכלי גורם לי לא להבין אתכם, אלא גם המחיר החברתי שאתם עומדים לשלם במגורים שלכם בפרויקט החדש. אתם בטח לא מבינים על איזה מחיר חברתי אני מדבר. הרי לפי המפרט שמכרו לכם נציגי המכירות, לא תצטרכו להוציא את האף שלכם מהשכונה. הכול עומד להיות נגיש לכם בדירה החדשה, ממש במרחק נגיעה. יהיו לכם מוסדות חינוך משלכם, פארק משלכם, מרכז מסחרי ואפילו מוזיאון, אז מה כבר יכול רע בחיים כאלו.
אז זהו שבדיוק בגלל זה אני כל כך לא מקנא בכם. דווקא בגלל שתוכלו לחיות עשרים וארבע שעות במתחם הסגור שלכם אני חושב שבסוף תתאכזבו. במדינת ישראל אי אפשר לחיות לגמרי בבועה כזאת מבלי שהיא מתפוצצת בשלב מסוים בפנים. במרחק מאות מטרים מהדירה שלכם עולה כל הזמן כמות העובדים הזרים. לא הרחק משם מעמיקים ממדי העוני. בשלב מסוים השכבות החלשות הללו יתדפקו גם על דלתותיכם. ועוד לא דיברנו על כל הסכנות הביטחוניות, רובן אוויריות, שאפילו המתחם שלכם לא מוגן מהם, למרות המאבטח שמן הסתם תציבו בכניסה.
בשורה התחתונה, גם במתחם החדש, עדיין תהיו אזרחי מדינת ישראל.
לא חראם לרכוש אשליה בשני מליון שקל?
פורסם במקור ראשון