הפלייליסט שלי ליום שישי

פס הקול של יום שישי שלי הוא בדרך כלל פסקול רגוע מאוד (בניגוד לריצות של סידורי יום שישי...) עם הרבה מאוד ערגה:

1. יה אכסוף של רבי אהרון הגדול מקרלין לפני כ-150 שנה:

         השיר הראשון שחייב להיות ועליו איני מוכן להתפשר. לפעמים אני אוהב אותו כשהוא מושר במקהלה כפי שנהג יצחק מאיר:

         ולפעמים כשהוא ממש בסולו של אייל כהן:

2. תוכו רצוף אהבה של ישי ריבו

         שילוב של שפת מקרא, שפת חז"ל ועברית מודרנית, ושהילדים שלנו ממש "מתים" עליו. בדרך כלל יש קונצנזוס משפחתי על "תוכו           רצוף אהבה", ואנחנו לא מחכים לטקס הדלקת משואות כדי לשמוע אותו שוב ושוב...

3. יפה כלבנה של אביתר בנאי

         בעיניי, השיר הזה הוא גרסה ישראלית מודרנית, חכמה ועדינה ל'אשת חיל'

4. ניגון עם נועם חסידי, בד"כ של חיליק פרנק

          העדיפות היא, ללא מילים. בסופו של דבר, מה שמילים אינן יכולות לבטא – ניתן לבטא בניגון. כל פעם זה ניגון אחר, אבל אם יש מי           שאינו מכיר את הניגון המוכר והקסום של 'פרוק ית ענך' אז זו ההזדמנות: 

5. לחן של לכה דודי

          השיר האולטימטיבי של שבת: זה יכול להיות איטי כמו הניגון של ברסלב כפי ששר דדי בן עמי:

        או קצבי כמו הניגון המזרחי, ששר דוד דאור:

ד''ר צוריאל ראשי הוא מרצה בכיר וראש החוג לתקשורת במכללת הרצוג, מרצה בביה''ס לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן, ועוסק בהוראת רטוריקה ואתיקה באקדמיה ומחוצה לה.