אביתר בנאי וישי ריבו: זה הביטוי הכי מוחשי למשבר האמונה הישראלי

אחרי שנת מלחמה ועל ספו של יום הכיפורים ניסינו לבדוק מה מצבה של האמונה ומה מצבו של אלוהים בחברה הדתית, ועשינו את זה דרך התבוננות בשירים ובטקסטים שיצאו במוזיקה הישראלית-יהודית במשך השנה. אפשר למצוא שם כמעט הכל: ספקות, שאלות, חצי זעם, התעלמות מהשבר – וגם קרבה | סקירה

אביחי ישראל אביחי ישראל, חדשות כיפה 11/10/24 08:14 ט בתשרי התשפה | עודכן בתאריך 13/10/24 10:20

אביתר בנאי וישי ריבו: זה הביטוי הכי מוחשי למשבר האמונה הישראלי
ביטאו את משבר האמונה הישראלי, צילום: מעיין שטהלTomer Neuberg/Flash90 ,Moshe Shai/FLASH90 Noam Revkin Fenton\ Flash90 ,Nati Shohat

לא יהיה מוגזם לקבוע כי מאז שבעה באוקטובר עובר על הישראלים משבר אמונה מתמשך. דרך טובה לבחון את הלך הרוח הציבורי היא להציץ לטקסטים ולהקשיב לשירים שהוציאו האומנים והזמרים תחת ידם מאז תחילת המלחמה ודרכם להבין את הלך הרוח ביחס לאמונה ואלוהים. דבורה גוטמן-קיציס, עורכת ומגישת תכנית המוזיקה "שיר השירים" בכאן מורשת, אחת הידעניות במוזיקה היהודית, תלווה אותנו במסע.

דבורה קיציס: "המלחמה מעוררת לא מעט שאלות באמונה ויש כמה אומנים אמיצים שמעזים להניח את הזעם הזה על המגש"

כשחוזרים לרגעים הראשונים כמעט קשה לשחזר את ההלם והאלם שאחז בכל ישראלי. הפסוק "נהפך לאבל מחולנו" מספר איכה התגשם, ובמוזיקה הכה אלם: בימים הראשונים לא יצאו שירים, ובשבועות שלאחר מכן יצאו שירים שלא העמיקו בחוויה אלא ניסו להשיג מטרות ספציפיות, בעיקר להתאבל, לנחם או להרים את המורל לחיילים בחזית. שירי האבל, הנחמה והמורל עדיין ממשיכים לצאת, אך לצידם נערמים השירים שמנסים לעבד את החוויה גם מבחינה אמונית.

דבורה גוטמן-קיציס

דבורה גוטמן-קיציס צילום: תאגיד כאן

הופעה באחד מבסיסי צה"ל, ארכיון

הופעה באחד מבסיסי צה"ל, ארכיון, צילום: Chen Schimmel,Flash90

"כשהבנו שאנחנו נכנסים לסוג של שגרת חירום מלחמתית אז הגענו למקום של השאלות. המלחמה מעוררת לא מעט שאלות באמונה ויש כמה אומנים אמיצים שמעזים להניח את הזעם הזה על המגש", מנתחת קיציס ומסייגת שלטעמה אנחנו רק בקצה הקרחון של השירים שמעבדים את המלחמה שעדיין מתרחשת. אחת הדוגמאות הבולטות לדואליות שבין שירי האלם הראשונים לשאלות האמוניות הוא שולי רנד. בנובמבר ובדצמבר הוא שחרר שני ביצועים לתפילת אני מאמין ולפסוק גם כי אלך, אבל כבר בינואר פגשנו טקסט נוקב שלו בשיר קרב יום: "דגלך עלי אהבה, זה נכון, אבל למה רחמיך אגרוף", ובפזמון: "השקף ממעונך, תתחיל כבר את המוב, הלא תשמע את אביונך איך הם צועקים מהביוב?".

אביתר בנאי כמתאגרף: "זה ההפך הגמור מלצאת בשאלה"

דוגמא נוספת לזמר שעבר תהליך דומה הוא אביתר בנאי. בשבועות הראשונים הוא ערך מעין טישים בהם הוא דיבר ושר קלאסיקות ישראליות שכונסו באלבום "עוגן במים". לפני חודש יצא אלבום עם טקסטים של בנאי עצמו בשם "שיחות שלום", ובשירים מנסרת אווירה אחרת עם ביטויים כמו "האל שהפעם שותק", קללות שלא אופייניות לבנאי החדש וביקורת לא מסותרת על החברה החרדית. וכבר בעטיפה רואים את בנאי כמתאגרף, מוכן למלחמה אם תרצו.


(אביתר בנאי - הכל טוב אחי)

הבחירות של בנאי עוררו שיח וביקורת רבה, בעיקר ההחלטה לקלל, אבל קיציס רואה בזה ביטוי אותנטי ולא נבהלת. "הוא מעז, ואני לא חושבת שזה פחיתות אמונה. להפך, הוא מבטא קול שלא פוחד לשאול את השאלות ומודה שבאמת האמונה שלנו נפגמה. צריך לדבר את זה, זה עוזר לשחרר, לנקות וגם כדי להתקרב. זה ההפך הגמור מלצאת בשאלה או כל הדברים שהאשימו אותו בהם, בעיניי זה תשובה על תשובה של רבי נחמן".

המוזיקאים שמדלגים על השבר והמוזיקה החסידית שהתעלמה

לעומת הקולות הללו של רנד ובנאי, שני חוזרים בתשובה, יש זמרים שנראה שמדלגים על המשבר או לפחות מצניעים אותו. דוגמאות בולטות הן ישי ריבו ועקיבא תורג'מן, ששחררו אלבומים חדשים עם נפח נרחב יותר לתשובות מאשר שאלות. "סוף חמה לבוא להאיר את אם הדרך להמליך את שמו של מלך", שר ריבו בשיר הנושא מתוך האלבום "סוף חמה לבוא" שיצא בספטמבר. לצדו עקיבא בטוח שגם "אם אשבר ואפול על הרצפה את תרימי ותחבקי [...] הכל כאן מואר באור נחמה" בשיר הנושא מתוך אלבומו "אלף מנעולים" שיצא ביוני. קיציס מאבחנת: "אני חושבת שאולי לבעלי תשובה יש את היכולת לבטא שבר יותר מדתיים מבית. לא לפחד לרקוד על כל החתונות, הרי באמת בתוך תוכנו הכל מתרחש".


(ישי ריבו - סוף חמה לבוא)

ז'אנר בו לא התייחסו למלחמה באופן ישיר הוא המוזיקה החסידית, שמתפקדת כמעין אקס-טריטוריה במוזיקה ומהדהדת את המתח בחברה הישראלית. השירים היו די אופייניים וסטנדרטיים לשנים האחרונות, כשהמקסימום הוא שירי תפילה-פסוקים שכמו יצאו כדי לצאת ידי חובה. שינוי מסוים אפשר לראות בדור החדש של הז'אנר אצל זמרים צעירים כמו משה פלד ודוד בן ארזה, שגם אם שיריהם לא נוקבים עד תשתית יש בהם התייחסות ראויה למאורעות. בן ארזה הוא דוגמא לאומן שחי בדיאלוג מתמיד עם אפשרות אחרת. במהלך המלחמה הוא הוציא את השיר "נס" יחד עם הזמר החילוני אמיר שדה שמלווה אותו אמנותית, וביוזמה נהדרת הם גם ישבו לשיחת פודקאסט שהועלתה ליוטיוב.

חוזרים לשורשים: מחשבות טובות שהשם יתברך תמיד אוהב אותי

לא נכחד: לצד השאלות והספקות, ישנה גם חזרה דווקא אל הפסוקים ואל דיבורי אמונה. אחד השירים שהתפוצצו במלחמה הוא "מחשבות טובות" בביצוע של שילה אליה, שארבעת המילים בו - מחשבות טובות, דיבורים טובים - הפכו למעין מנטרה שבשילוב ניגון-טראנס הפכו לטרנד עצום. שיר שמתפקד כמעין שיר המשך למחשבות טובות הוא "תמיד אוהב אותי" של יאיר אלייצור (מילים של אלייצור יחד עם הרב שלום ארוש והרב אורן לוי) שזכה לקאברים של שילה אליה וששון שאולוב שהפכו אותו ללהיט מדינה. בכל פינה נשמע הפזמון החוזר "ויהיה לי עוד יותר טוב ועוד יותר טוב, ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב, ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב, ותמיד יהיה לי רק טוב" שמלמד: בסוף כולנו רק מקווים לעוד קצת טוב.