ש: מה המקור בתורה לגבי אומנה?
ת: ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט יח), השקול כנגד כל התורה (ירושלמי, נדרים ל ב. שבת לא א מהרש"א). זה חסד עצום. כלפי הילד המסכן. כל המגדל יתום בתוך ביתו כאילו ילדו (במדבר ג א רש"י. מגילה יג א. סנהדרין יט ב. עי' חכמת שלמה על שו"ע אה"ע סי' א, שהסתפק אם מי שמגדל יתום ויתומה בביתו יכול לקיים בכך מצוות פרו ורבו או לא וכתב שיש מחלוקת אחרונים על משמעות הביטוי "כאילו". לפי הדרישה [יו"ד רמב]: כל מקום שנאמר כאילו אין המוקש שווה אל מי שמקיש לו, אבל לפי הט"ז [שם] הוא שווה ממש. יוצא, שלפי הדרישה המגדל יתום ויתומה בביתו אינו יוצא ידי חובת פרו ורבו ולפי הט"ז כן יוצא ידי חובתו).
ש: מה עדיף ,אומנה או אימוץ?
ת: ודאי עדיף אימוץ. כך שהילד לגמרי שלכם, אפשר לחנכו יותר טוב, והוא גם מרגיש בטוח ולא קרוע בין עולמות. כמובן גם במקרה של אימוץ, אפשר שישמור קשר טוב עם הוריו, אם זה לטובתו.
ש: מה הפסיקה לגבי ילד ספרדי באומנה אצל אשכנזים אן להיפך?
ת: ינהג כמו המשפחה שמקבלת אותו, כדין ההולך ממקום למקום אחר באופן קבוע, שנוהג כמנהג המקום שבא לשם (פסחים נא-נב), כפי שנפסק באגרות משה, וזה למען השלום (שו"ת אגרות משה או"ח א קנח). כמובן יתכן שבעתיד הוא יחזור להוריו, אך כרגע הוא פה.
ש: ואם זה ילד מבית חילוני, יש להקל בחינוך המצוות?
ת: לא, הוא כמו ילד שלכם. כמובן, כמו לגבי כל ילד צריך סבלנות.
ש: מה חובות ההורים האומנים? כמו כלפי בן רגיל?
ת: כן. מדין חסד. למעשה, גם לגבי בן רגיל ההורים נותנים הרבה מעבר לחובה, משום חסד.
ש: האם ילד באומנה חייב בכבוד הוריו האומנים?
ת: לא. אבל הוא חייב לכבדם מדין כבוד כל אדם, שמתעצם בגלל שהם מבוגרים ממנו, ובגלל הכרת טובה על החסד (שדי חמד אבלות קנו).
ש: האם ילד באומנה חייב בכבוד הוריו הביולוגיים? ואם התעללו בו?
ת: כן חייב. אם התעללו בו, הם רשעים, וזו מחלוקת בשולחן ערוך (יו"ד רמ יח), לכן יעשה כפי יכולתו.
ש: האם יושב שבעה על הוריו האומנים?
ת: לא חייב. אבל רשאי. וזה ראוי מאוד (שדי חמד אבלות קנו. הליכות שלמה - תפילה יח יד. שו"ת תשובות והנהגות ג שעד. והגרי"ד סולוביצ'יק מביא הוכחה מגמ' ברכות [טז ב] שכשמת טבי עבדו, קיבל עליו ר"ג תנחומין, ואע"פ שלא היה ר"ג אחד מז' הקרובים, וקבלת תנחומין הוא מניהוגי האבלות. אנחנו רואים מכאן, שיש קיום אבלות אפילו באחרים - שאינם מקרובי המת. נפש הרב עמ' רנ).
ש: האם הוא יושב שבעה על הוריו הביולוגיים? ואם התעללו?
ת: כן. אבל אם התעללו והדבר קשה עליו, אז ינהג אבלות רק בפרהסיא (עי' פירושנו על קצשו"ע רג א).
ש: האם אומר קדיש על הורי אומנה?
ת: אינו חייב אבל יכול וזה ראוי (עי' שו"ת אגרות משה יו"ד ב קל. שו"ת יחוה דעת ו ס).
ש: האם האבא אומר ברוך שפטרני?
ת: לא. לא נהגו בזה (פסקי תשובות רכה אות ד).
ש: האם הוריו חייבים בנזקים של ילד אומנה?
ת: ילד לא בר מצוה פטור מתשלום מעיקר הדין. אך למעשה עליו לשלם. א. יש שיטה שחייב לשלם מדיני שמים כאשר יגדל. ב. זה חינוכו. ג. בית דין מענישים אותו, וזה יהיה במקום עונש. כאשר הורים לוקחים באומנה, הם ממילא מתחייבים בנזקיו. וקל וחומר כאשר הוא מעל בר מצוה, שהם ממילא מתחייבים כלפי צד שלישי. אחר כך יתחשבנו איתו (שו"ת שאילת שלמה ג תנד).
ש: האם ילד אומנה יורש?
ת: לא. אם ההורים רוצים בכך, יכתבו שטר מתנה כדין.
ש: האם יש איסור ייחוד?
ת: כן, אבל אם נלקח באומנה כשהוא קטן, אין איסור יחוד, כי בזה אנו הולכים לא רק על פי הביולוגי אלא על פי ההרגל (אוצר הפוסקים לשו"ע אה"ע שלח. מפניני הרב בשם הגרי"ד סולוביצ'יק עמ' ריא).
ש: מה דין נגיעה וקרבה?
ת: כנ"ל.
ש: ומה דין אחים?
ת: כנ"ל.
ש: האם מותר לאחים באומנה ואחים ביולוגיים להתחתן זה עם זה?
ת: כן. אברהם אבינו התחתן עם שרה בתו המאומצת ומרדכי עם אסתר בתו המאומצת, ותהי לו לבת-לבית (מגילה יג א).
ש: האם לגבי אומנה של ילד גוי?
ת: אם זה בטוח שהוא יישאר אצל ההורים האומנים, ובתנאי שהם דתיים, וכמובן יעבור גיור כדין בתור ילד.
ש: האם להוסיף נר שבת עבור הילד באומנה?
ת: אין בזה דין אלא מנהג בעלמא, ומה טוב לנהוג כן עבורו.
[ועיין סיפורי ילדים "סיפורי יעל" עמ' 91-84 על קבלת ילד באומנה על ידי האחים.]