הריון, לידה, הנקה והורות מזמינים אנשים (לרוב באופן לא רצוי) להעיר הערות ולתת עצות מבלי שנתבקשו. לעתים העצות ניתנות גם תוך כדי מגע… שאלות וביקורת על אופן ומקום הלידה, עצות על ביגוד הילד,זלזול בגישה החינוכית ועוד. לפעמים, רק כאשר אנו כהורים חווים על בשרינו את ההערות והביקורת אנחנו מבינים כמה היינו צריכים להתאפק לפני שהערנו את ההערה או זלזלנו בגישה של מישהו אחר.
בתור יועצת הנקה אני שומעת לא פעם, מנשים שהחליטו לא להניק, על ההערות ועל הביקורת שהן מקבלות:
"מה? את אפילו לא מניקה באופן חלקי? חבל!"
"אבל זה הכי בריא לתינוק. "
"בהתחלה זה קשה אבל עוברים את זה ואז זו חוויה מדהימה!"
"ניסית להיעזר ביועצת הנקה?"
"גם לי היה קשה בהתחלה...”
אם מישהי, לדוגמא, לא מאריכה את חופשת הלידה שלה מעבר ל- 15 השבועות להם היא זכאית על פי חוק, האם גורמים לה להרגיש רע בגלל זה? (אני מאד מקווה שלא). במקרה כזה אנשים משערים שהיא כנראה לא יכולה להרשות לעצמה להאריך את החופשה מסיבות כלכליות...או כל דבר אחר. בעצם, זה לא עניינו של אף אחד ולא צריך להטריד אף אחד אם היא מאריכה או לא.
אנשים!
אם אשה החליטה לא להניק, אל תשערו השערות וגם אז, תשמרו אותן לעצמכם!שיערתם שאולי היא כן רצתה להניק, יותר מכל דבר אחר, ופשוט לא היה לה מספיק חלב? אולי היא ניסתה וכל כך כאב לה שהיא לא הפסיקה לבכות? אולי היא רצתה אבל היא חייבת לקחת תרופה שלא מאפשרת לה להניק כי התרופה יכולה להזיק לתינוק? ואולי היא ממש לא מתחברת לכל העניין של הנקה? אולי עצם המחשבה על הנקה גורמת לה לסלוד ממגע עם התינוק שלה והאכלה מבקבוק גורמת לה להתחבר לתינוק שלה ולאהוב אותו יותר מכל דבר אחר בעולם הזה?
ואולי ואולי ואולי?!
כמו שלמדתי (על בשרי, לצערי) שאף פעם לא שואלים אישה אם היא בהריון, גם אם זה נראה שהיא כבר בחודש התשיעי ואי אפשר לטעות (כי אפשר לטעות), בואו נלמד שזכותן של נשים להחליט אם הן מניקות או לא ולשתוק. זה לא מתאים לכל אחת. זה לא מסתדר לכל אחת.
עצם השאלה "למה את לא מניקה" יכולה לגרום לאישה להרגיש כישלון. זה יכול להחזיר אותה אחורנית לתקופה שבה היא היתה צריכה לקבל החלטה, לפעמים מאד קשה, ואולי להרגיש שהיא צריכה להצדיק את המסוגלות שלה ואת המחויבות שלה כאמא.
כיועצת הנקה, שמודעת לכל היתרונות שיכולות להיות להנקה, אני גם מודעת לחסרונות עבור נשים מסוימות. לי אין שום אינטרס לשכנע נשים להניק, אם הן בוחרות לא לעשות זאת. הנקה היא לא הדרך היחידה להזין תינוקות. היא לא הדרך היחידה שבה אפשר לאהוב תינוקות ולהתחבר אליהם. אני מאמינה שהנקה יכולה להיות תהליך נפלא, אבל לא לכל אחת. ולכן, בואו נסיר את הביקורת! בואו נחשוב פעמיים ואפילו שלוש לפני שאנחנו פותחים את הפה.
המדינה שלנו עברה תהליך מאד חיובי בעשור האחרון מבחינת עידוד נשים להניק, אבל כמו הרבה תופעות, לפעמים אנחנו מקצינים ואנחנו צריכים לתפוס את עצמינו ולזכור איפה הגבול.
היו רגישים.
התאפקו.
חישבו מה ההערה שלכם יכולה להצית אצל האחר. (ולא רק בנושא של הנקה ☺)
אני בוחרת לעזור לנשים שרוצות להניק. וגם לאלו שבוחרות שלא. כולן אמהות מדהימות בעיני!
אלינה ברקן היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, דיאטנית קלינית B.Sc, יעוץ הנקה בבית היולדת או בבית החולים, מגיעה למודיעין, יישובי מבואות ירושלים, ירושלים, מעלה אדומים, גוש עציון
rebarkan@gmail.com, 052-8620402