זה אמנם לא קרה ברגע אחד או ביום אחד, אתם בוודאי מבינים שזה תהליך שלוקח כמה שנים. ההכרה שאתה אב לשישה מכה בך לפעמים. האמת שזכינו והתברכנו בשישה ילדים בריאים ושמחים, מאתגרים כל אחד בדרכו המיוחדת. מה זה מאתגרים? אני אתן דוגמה קטנה שבוודאי תשפוך אור על התנהלותה של משפחתנו בשגרת היום יום במועדים, בחגים ובאירועים מזדמנים.
סיפורנו מתחיל כשהיה הבן יקיר, בכורנו, כבן שנה פחות או יותר. ניסינו לתת לו לטעום תחליף חלב אם. הולך זוג צעיר, קונה מה שקונה, מכין לפי ההוראות. נותנים לבכור לטעום והוא אוכל בהנאה. עד כאן טוב ויפה. דא עקא, חולפות מספר דקות והנ"ל מתחיל לפרוח ולהכנס לקוצר נשימה. לאור עברי המפוקפק כבעל אלרגיות מגוונות מיד הבנו אני ונוות ביתי, זה הבכור כנראה אלרגי לחלב. אותו הסיפור חזר עם מספר 2 גם הוא בן זכר לעבודתו יתברך, גם הוא מגיב בחריפות לתחליף החלב החלבי וגם הוא הוכתר בתואר המפוקפק אלרגי לחלב. במשך כשנתיים הסתובבנו עם מזרק צמוד על כל חלב שלא יבוא.
כדי להוסיף מעט אתגר לחיינו החלטנו לצאת לשליחות בניו זילנד לשלוש שנים, כן זוג צעיר שני ילדים אלרגים לחלב, למדינה בה יש בקושי שחיטה כשרה ומחזיקה מעצמה מעצמת חלב עולמית. לפני הנסיעה בדקנו את הילדים ואכן האלרגיות קבלו תוקף רשמי. אבל זוהי רק ההתחלה.
אנחנו בשליחות בניו זילנד - לך תמצא תחליף חלב על בסיס צמחי וכשר. בחצי השנה הראשונה לשליחות קבלנו משלוחים מהארץ של תחליף חלב צמחי למספר 2, את הבכור גמלנו זה מכבר מהבקבוק. למה רק חצי שנה? כי כשהגיע פסח ויצאנו לטיול שכחנו להביא איתנו את התחליף הכשר. הוא צרח ובכה בכה וצרח, כמה שהוא צרח. למזלנו היינו לבד במוטל אחרת יש להניח שאת הלילה היינו מבלים במעצר. מאותו לילה מס' 2 התמכר למים. שמחנו - יותר זול ויותר בריא. אמנם קצת מעיק לקום שלוש פעמים בלילה להביא לו את הבקבוקי שלו, אבל בהתחשב בעוול שגרמנו לו זה היה מקובל. במהלך השנה הזאת מספר 2 גם הוסיף לעצמו אלרגיה לביצים, שגילנו כשניסינו לתת לו לאכול חביתה וקניידלך ותגובתו היתה "טעים"! ומיד אחר כך הקיא הכל. באותו האופן הוא התגלה כאלרגי לדגים ובהמשך הדרך גם לשומשום.
אחרי כשנה בשליחות נולדו תאומים 3 ו4. 3 בת חמודה ומתוקה ו-4 בן חמוד ומתוק. תאומים אמרנו, סיפור הלידה שלהם שווה טור בפני עצמו. גם אצלם הגיע שלב תחליף החלב ואנחנו כבר למודי נסיון וחרדה מנסים בהתחלה את הרגיל (והזול). לשמחתנו אצל 3 זה עובר בפשטות ובקלות, אך מספר 4 מערים קשיים. גם את התחליף הצמחי הזול פחות הוא מסרב לשתות ומגיב בתגובות לא טובות בכלל. ניסינו תחליף על בסיס חלב עזים (זה היה הדבר הכשר הבא ברשימה) ואכן את התחליף הזה היקר בכמעט 20$ הוא הסכים לאכול. האמת שזה היה יכול להיות סימן לבאות, אם היינו יודעים מה עוד הוא יעולל לנו זה הקטן החמוד והמתוק.
חוזרים לארץ מהשליחות דרך אוסטרליה ותאילנד, מספר 4 מתחיל לשלשל, אומרים לעצמנו אני ונוות ביתי, נו טוב זה מהדרך והאוכל וכו'. מגיעים לארץ, התאומים בני שנתיים ומצבו של מספר 4 ממשיך להדרדר, ושוב נעזרים בהיסטוריה המשפחתית הבעייתית שלי וחיש מהר הנ"ל מאובחן כחולה צלייאק, היום כבר 5 שנים שאנחנו גם מנהלים מטבח ללא גלוטן.
לפני כשלוש שנים הוספנו את מספר 5 המהמם ולפני שנה וחצי את מספר 6 המקסימה עליהם עוד יסופר (בינתיים עוד לא התגלו אלרגיות, טפו טפו טפו).
מה זה אומר לגדל שישה ילדים כאלו? תחשבו על הקלסיקה הישראלית, ארוחת ערב של חביתה גבינה וסלט עם איזה פרוסת לחם בצד. אז אצלנו זה שני סוגי לחם אחד עם גלוטן ואחד בלי. סלט שכולם אוכלים, את הגבינה רק מספר 3 אוכלת ועכשיו גם 5 ו6. חביתה - האמת שבימים האחרונים נראה שמספר 2 התגבר על האלרגיה הזו והוא מוכן שיכינו חביתה לאחרים, לפעמים גם טועם קצת בעצמו. הוא מבחינתו יחכה לצלחת עם האורז והבשר.