חדשות כיפה

פרשה וסרט: פרשת במדבר-סרט משפחתי

העולם המערבי ובתוכו הוליווד אומר ללכת אחר לבך. פרשת במדבר אומרת בדיוק ההפך- בעמידה מול קשיים ומשברים מוטב להתכנס למשפחה ולבית אבותיך. המשפחה נגד הלב, מי מנצח? ואולי, באיזושהי מידה, אפשר לגשר בין השניים?

הסנדק

צילום: צילום מסך יוטיוב

לפני 90 שנה, בשנת 1927, יצא הסרט המדבר הראשון "זמר הג'אז", בכיכובו של השחקן והזמר היהודי אל ג'ולסון. עלילת הסרט עוסקת בנער יהודי החולם להיות זמר ג'אז, בעוד שאביו רוצה שבנו ימשיך את דרכו כחזן. שיאו של הסרט, מציף את הקונפליקט של הנער כאשר עומדת בפניו הזדמנות להופיע לראשונה בברודווי, בדיוק בערב יום כיפור, בעוד אביו החזן גוסס וקהילתו מצפה ממנו להחליף את אותו ולעלות לתיבה ל"כל נדרי".

מכיוון שהוא נחשב כסרט המדבר הראשון, אפשר לומר שהסרט עומד בתפר בין הוליווד המיושנת, האילמת, לזאת החדשנית, המודרנית והמדברת. במקרה או לא, עלילתו עוסקת בדיוק במשבר הזה שבין מסורת הנתפסת כמעט מיושנת, בלתי רלוונטית, לבין טיפוח זהותו של הזמר כאדם עצמאי שאינו מחויב להשביע את הרצון והציפיות של הוריו.

במי הוא החליט לבסוף לבחור בין ברודווי לבית הכנסת? צפו בסרט המלא, או בקטע:

הספר הרביעי בתורה הוא ספר במדבר. הספר שסיימנו, שמות, מגולל את סיפורים של עם העבדים היוצא מעבדות לחרות ומתחיל להתגבש מפרטים אינדבידואליים, לעם. אמנם בספר שמות יש הכוונה ליעד, ממלכת כהנים וגוי קדוש, אך עדיין אין הדרכה ברורה איך להגיע לשם. לעומת זאת, בספר השלישי, ויקרא, בני ישראל מקבלים חוברת הוראות מפורטת, מתישה מעט לפעמים, על הדרך להגיע לקדושה.

ספר במדבר, אותו אנחנו מתחילים לקרוא השבת, כשמו כן הוא- עוסק בהרפתקאות עם ישראל במדבר. המדבר שבני ישראל מסתובבים בו ארבעים שנה הוא לא פשוט כלל לחצייה ולמרות הניסים הגדולים שהקב"ה מספק לו, האתגרים העומדים בפני העם קשים. יהיה עליו להתמודד עם צרות ומשברים אמוניים (חטא המרגלים, קברות התאווה), אויבים קשים מבחוץ (בלעם המכשף, בנות מדין) ענקים ומלכים (עוג מלך הבשן, סיחון מלך האמורי), ניסיון מרד קשה (קורח ועדתו), עונש קשה על משה (מי מריבה) ופטירה של שני מנהיגים מרכזיים (אהרון ומרים) ועוד ועוד. לא פשוט במדבר.

הספר אמנם עוסק במשברים הלא נעימים שעברו בני ישראל, אבל הוא מרמז בהחלט על מציאות 'מדברית' באופן סמלי. מאז אותה הליכה של בני ישראל במדבר סיני, העם היהודי הלך במדבר פעמים רבות. בגלות ובגולה, באינקוויזיציה, באינספור פרעות ומסעות הצלב, בשואה האיומה וגם במלחמות הקשות על קיומה של מדינת ישראל. היהודי מכיר היטב מציאות של מדבר. היא שבה וחוזרת כמעט בכל דור. היא מאתגרת את היהדות, וגם את היהודי עצמו, באשר הוא.

איך מתמודדים עם הצרה הזו? איך צולחים את האתגר הזה שעומד בכל דור ודור לכלותינו?

התשובה טמונה בפרשה הקרובה, הראשונה בספר במדבר. בפרשה מתואר מפקד מפורט של כל שבט ושבט ועל כולם נאמר לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם. ה'משפחה', היא הפתרון. ראינו את זה בספר הקודם- בני ישראל התרגלו לחיות במצרים כפרטים, כל אחד דואג לעצמו, כל אחד עומד בפני עצמו. בעיניי המצרים, העברים הם לא יותר מאשר מספר, אפילו שמות אין להם.

המילים חירות וחופש, מתקשרות פעמים רבות למושגים 'אינדיבידואל', 'יחידי', אחד שעושה מה שבא לו ומחליט מה שמתאים לו. אולם הפרשה מלמדת אותנו שכדי לשרוד את המדבר בצורה הטובה ביותר, על בני ישראל להתקשר למשפחתם ולבית אבותם. זוהי הדרך הכי טובה לשרוד את המשברים. להתכנס שוב אל המשפחה, אל המסורת, אל בית אבא. לזכור מי אתה ומאין באת ועל ידי כך- לאן אתה הולך.

הקולנוע ההוליוודי לא בדיוק מחזיק במסר הזה. הוא מקדש את האינדבידואליות. הוליווד מייצגת פעמים רבות את ערכי התרבות המערבית ומעלה על נס את יחודו של הפרט. ערכים כמו משפחה, קהילה ומסורת נדושים ונתפסים כבלתי רלוונטיים. זהו סרט שעומד בתפר בין הוליווד המיושנת, האילמת, לזאת החדשנית והמודרנית והמדברת.

הקולנוע הפונה לקהל הבוגר (בניגוד לסרטים המופנים לילדים, הם שמרניים יחסית) מחפש את הקונפליקט, הפיצוץ בין הערכים. ואין התנגשות טובה יותר בין המשפחה ליציאה מהמשפחה. מה הפתרון שמציעה הוליווד? אתם רק יכולים לנחש.

כבר במאה ה-16 יצר שייקספיר את האב טיפוס לסרטי המרד במשפחה. "רומיאו ויוליה", הטרגדיה שזכתה לאינספור עיבודים במחזות, במסך הקטן והגדול, ולא בכדי, הסיפור של הזוג שהולך בעקבות הלב ונגד המשפחה הוא סמל תרבות, משום שאת התמה הזאת התרבות המודרנית הכי אוהבת. די למסגרת המיושנת שמכתיבה לנו איך לחיות, אומרת התמה, הגיע הזמן סוף סוף לבחור כנגד הדת, המסורת, הקהילה והמשפחה. הגיע הזמן לבחור במה שהלב מרגיש. סיפור הפרברים ההוליוודי, קזבלן שלנו, ועוד אינספור עיבודים בקולנוע, בתיאטרון, בטלוויזיה ואפילו במוזיקה,  נושאים את אותו מסר- האהבה, או הלב, מחליף את המצפון המיושן.

סצנת הסיום ההרואית של רומיאו ויוליה גרסת 1968:

באופן כמעט מובהק, ניתן לראות שהמשפחה, אינה נוכחת, בעולם ההוליוודי המערבי-אמריקאי, זאת משום שהמשפחה אינה גורם חשוב במיוחד בעולם המערבי הדוגל באינדבידואליזם. את המשפחה ואת הקשיים שהיא מערימה תוכלו למצוא בעיקר בסרטים העוסקים בלא-אמריקאים מלידה. "זמר הג'אז" עוסק במשפחת מהגרים יהודים, ומהווה דוגמא קלאסית לקונפליקט הזה בין 'משפחותם לבית אבותם', לבין האינדבידואליות. הסרט הקלאסי "הסנדק", עוסק במשפחות המאפיה הסיציליאנית בניו יורק, "החתונה היוונית שלי", סרט קומי שובר קופות, עוסק כמובן במשפחה יוונית ו"כנר על הגג" העוסק במשפחה יהודית מסורתית במזרח אירופה.

צפו בסצנת הפתיחה של הסנדק, אחת הסצנות המפורסמות ביותר בקולנוע:

ככלל, ככל שהחברה בנויה יותר על הקהילה הקטנה או המשפחה העוטפת והנוכחת בכל מקום, כך תוצריה התרבותיים ישענו על המאבקים עמה. בסרטים האיראנים, למשל, המשפחה והמסורת מופיעה תדיר. כך גם הסרטים הישראלים, המייצגים מציאות שבה 'למשפחתם לבית אבותם' עומד כנגד הרצון ללכת למדבר, כי לשם הלב קורא, גם אם זה אומר להפנות את הגב וללכת לשם לבד.

רק בשנה האחרונה הופיעו סרטים רבים העוסקים במתח שבין המשפחה ליחיד. לשם הדוגמאות, ניתן להביא את "סופת חול", העוסק בקונפליקטים במשפחה בדואית, "החטאים" שמעמת בין אב לבנותיו על רקע סודות אפלים מהשואה, "פוטו פארג'", המציג סכסוך משפחתי עסקי, ו"שבוע ויום", שעלילתו נסובה סביב התמודדות משפחתית עם אובדן, ועוד ועוד.

צפו בטריילר לסרט הישראלי שזכה לביקורות מהללות, סופת חול:

ומה הפתרון המוצג בכל קונפליקטים הללו? הפרשה מלמדת אותנו על הדרך הנכונה שבה האדם צריך לצלוח את המדבר- לזכור תמיד מאין באת. צריך להודות שהמסר הזה לא ממש באפנה בשנת 2017 שבה הסלפי וכמות הלייקים נמצאים בחזית. כשהעולם המערבי מקדש את האדם הפרטי, משאלות ליבו, הצלחותיו ויוקרתו, אולי עלינו, בעלי המסורת, העבר וההיסטוריה הכל כך משמעותיים ומפוארים, מוטלת האחריות למצוא את האיזון בין ה'סלפי' ל'משפחתם'.  

 

הסרטים:

זמר הג'אז, אלן קרוסלנד, 1927

הסנדק, פרנסיס פורד קופולה, 1972

החתונה היוונית שלי, ג'ואל זוויק, 2002

כנר על הגג, נורמן ג'ואיסון, 1971

סופת חול, עילית זקצר, 2016

החטאים, אבי נשר, 2016

פוטו פרג', קובי פרג', 2016

שבוע ויום, אסף פולונסקי, 2016

 

הכותב מרכז מגמת קולנוע ותקשורת בתיכון, מרצה לקולנוע ואיש חינוך.

לתגובות: giladperi123@gmail.com

 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר