הסרט מציג דרמה היסטורית העוסקת במלחמת העולם השנייה ובמרכזה ראש ממשלת אנגליה. הסרט מתמקד ב96 השעות לפני הפלישה של בנות הברית לנורמנדי שבצפון צרפת. פלישה זו הייתה הצעד הצבאי המשמעותי ביותר במלחמה שהביא לסיומה .
צ'רצ'יל מגולם בדרמה זו על ידי שחקן תאטרון העושה עבודה יפה. אך מאחר והדרמה כולה סובבת סביב דמותו הדיכאונית ורודפת המנהיגות בכל מחיר של צ'רצ'יל, הסרט מציג יותר תאטרון מאשר קולנוע, והרבה יותר פסיכולוגיה מאשר היסטוריה.
צ'רצ'יל נלחם מול כל הגנרלים של בנות הברית על תוכנית נרחבת יותר לפלישה. הסרט מתמקד בדמותו של ראש הממשלה, שנזכר בלי הרף במפלה הקשה שספג צבאו באחד הקרבות במלחמת העולם הראשונה, כשהוא עצמו כיהן כשר הימייה. מתוך טראומת מלחמת העולם הראשונה הוא נאלץ לקבל את דעתם של הגנרלים ולצאת לפלישה בחופי נורמנדי בלבד. צ'רצ'יל חש אחריות כבדה לחייהם של החיילים והאזרחים שהוא מופקד על שלומם. בשלב מסוים הוא מחליט לצאת עם הצבא לקרב, ביחד עם המלך, שלרגע מתפתה להסכים, מתוך מחשבה שזוהי חובתם. ראשי הצבא מתנגדים. כמו גם אשתו, שמפצירה בו לא להפוך לנטל נוסף על צווארם של הגנרלים.
https://www.youtube.com/watch?v=sVOzMZ4IrMA
התמוטטותו הנפשית של צ'רצ'יל לפני השלב הגורלי ביותר במלחמה מביאה את הצופה לחשוב על מנהיגים שגם אנחנו הכרנו, שקרסו לנוכח החלטות גורליות דומות. מחשבה בלתי נמנעת נוספת היא המחשבה המתסכלת על מה היה אילו נשמעו לו, אילו ניהלו את המלחמה על פי דרכו. בחכמה שלאחר מעשה, ברור שהפלישה לנורמנדי הצליחה וגרמניה הובסה כתוצאה ממהלך זה. כל זה קרה בזכות ההחלטה הנחרצת של האמריקנים, ואייזנהאואר בראשם, לא להישמע לדעתו של צ'רצ'יל.
כמובן שאי אפשר לדעת מה היה קורה אילו נשמעו לדעתו של ראש ממשלת בריטניה וחיכו עם הפלישה עד להשלמת ההיערכות גם מהמזרח. אולי המלחמה הייתה מתקצרת וגרמניה הייתה מובסת בשלהי 1944, במקום במאי של השנה אחרי כן. אולי מאות אלפי היהודים שנשלחו בחודשי המלחמה האחרונים, בתוך זמן קצר כל כך, אל תאי הגזים, היו ניצלים מגורלם המר. מבחינה היסטורית, הסרט מדגיש שוב ושוב עד כמה החלטות של אנשים בודדים מניעות תהליכים משמעותיים בעולמינו ואולי יותר מזה, השאלה הנשאלת היא האם העולם מעמיד את האדם הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון.
הסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים האחרון בחיפה והוא יגיע לבתי הקולנוע ממש בקרוב. חובבי הדרמות והביוגרפיות ההיסטוריות בוודאי ירצו לראות סרט זה אבל לצערי הם יתאכזבו מאוד. העלילה מתמקדת במוטיבים שחוזרים על עצמם, וגם אם הדמות הראשית מפגינה רגעים משמעותיים, הסרט ארוך מדי לרגעים קצרים אלו. המוזיקה מנציחה את השיממון הקולנועי ועשן הסיגר של צ'רצ'יל לא יכול להביא כל סצינה לכדי שיא. השימוש בנאומים האלמותיים של צ'רצ'יל היו יכולים להוות רגעי שיא קולנועיים אך הם לא מצליחים להסתיר את הרדידות והרזון של התסריט והסרט כולו. אם בכל אופן תחליטו לצפות בסרט זה שתהיה לכם צפייה משמעותית!
במאי: ג'ונתן פליצקי, אורך 110 ד', בריטניה, 2017
לא לאלימות
צניעות
התנהגות ושפה
ערכים
שווה צפייה
איכות קולנועית
ציפי קלר היא מנהלת הספריות ומרצה לתקשורת ולחינוך במכללה האקדמית הרצוג