'מכתוב' הוא סרט ישראלי שהקהל בארץ צופה בו בהמוניו, וזאת מכיוון שהוא מצליח לגעת ברגש הישראלי ולהצחיק, תוך שימוש בנוסחאות מוכרות כל כך. זהו סיפורם של סטיב ו"צ'ומה", הם צמד גובים קשוחים בארגון פשע ירושלמי. אירוע מכונן בחייהם גורם להם לעשות תפנית ולהחליט להגשים לאנשים משאלות מפתקים ששמו בכותל. העלילה מסתבכת כשראשי הארגון מחליטים שהשניים צריכים לחזור לעבוד.
הסרט אלים במיוחד ואפשר לומר שהביאו את 'סופרנוס' לירושלים. אלימות ואנושיות כרוכות יחדיו, וכל זה עטוף בנגיעות של 'מאסטר שף' להמונים. לכאורה סרט פופולרי שלא יישאר הרבה ממנו בזיכרון הישראלי. מחיאות הכפיים שהסרט קיבל בהקרנה בה הייתי, מוקפת בקהל מגוון הכולל גם ילדים רבים, גורמות לי לחשוב שאולי הסרט הזה עוד יכול להפתיע ולהפוך, לצערי, לסרט קאלט.
הסיפור מסופר היטב ואפילו הדמויות בנויות כבעלות משמעות, אבל האלימות הבוטה שמוצגת כ'קולית', משחררת ופותרת אין סוף בעיות, מציגה מודל בעייתי ביותר. האנושיות בסרט מתמקדת בנפש הטובה שיש בלב כל אחד מאיתנו, גם אם אנו פושעים גדולים ובמיוחד אם אנו הורים... פריטה על המיתרים הללו בחברה הישראלית היא מתכון בטוח להצלחה ולכן למרות האלימות הקשה הסרט נוחל הצלחה בקרב הקהל הישראלי.
מי שבכל אופן יחליט לצפות , צפייה מהנה!
במאי: גיא אמיר, אורך 100 ד', ישראל, 2017
לא לאלימות 0
צניעות
התנהגות ושפה 0
ערכים
שווה צפייה
איכות קולנועית
ציפי קלר היא מנהלת הספריות ומרצה לתקשורת ולחינוך במכללה האקדמית הרצוג