חדשות כיפה

ספר ילדים חדש לכבודה של ירושלים - "מעין של זהב"

מעין - ילדה אשר גרה בעיר דוד, מזמינה את הקוראים להצטרף אליה למסע מופלא. בדרכה, היא מוצאת מזכרות מהעבר המפואר של ירושלים, ובכך מעשירה את הקוראים בידע היסטורי שהחל לפני 3,000 שנה, מהתקופה בה חי בירושלים דוד המלך. שוחחנו עם אפרת בזק - כותבת הספר.

מעין של זהב

מעין של זהבצילום: יח"צ

אפרת בזק, תושבת עיר דוד שבירושלים, ילידת העיר, מתגוררת מזה 15 שנים עם משפחתה, בבית מרהיב הצופה על ירושלים המזרחית. הסיפור נכתב מנקודת מבטה של ביתה בת ה-5 וחצי, מעין. "אל עיר דוד הגעתי כתושבת מיד בראשית נישואיי, לפני למעלה מ-15 שנה", היא מספרת, "קודם לכן גם הדרכתי סיורים בירושלים. כאן בניתי את ביתי עם אישי, בצלאל, וכאן נולדו ילדינו היקרים: שחר, הראל, מעין, אורי ובניה נ"י".

 

מה הביא אותך לכתוב ספר ילדים?

"כשילדינו היו קטנים, התחלנו חוויה משפחתית של חיבור סיפורים על ילדינו, לכבוד ילדינו, כך נכתבו להם כמה סיפורים קצרים וקיבלו מקום של כבוד במגירה. כשמעין ביתי הייתה קטנה, חשבתי על החיבור המיוחד בין שמה לבין המעין הפועם פה בעירו של דוד.

לשם מעין, שמתחבר עם מי השילוח, יש משמעות עמוקה בעיננו של חסד ומלכות, זרימה ונצחיות. חכמים מסבירים שאת מלכי בית דוד ממליכים על המעין - "כדי שתימשך מלכותם". שמו של מעין הגיחון מלווה את סיפורי הראשית עוד מן הנהרות היוצאים מעדן. מכאן כבר היתה הדרך קצרה לבחור לביתנו מעין את מוקד הסיפור בזיקה למעין. הסיפור להראל, למשל, נכתב בזיקה למקום המקדש, הר-אל. כתיבת הסיפור החלה ללא מטרה ממוקדת אלא כניסיון לתאר חוויה של ילדה שחיה פה את סיפורי העם שלה, בשבילים חדשים-ישנים". 

צילום: אפרת בזק

 

אם כך, הסיפור נכתב הרבה קודם, מה הביא אותך להוציאו לאור?

"אשתקד, סביב החגיגות הרבות לקראת יובל לאיחוד ירושלים, רציתי לעשות משהו משמעותי. לתת מתנה לעיר שאני משתדלת כל חיי להיות שותפה בבניינה ובשמחתה. אז החלטתי לשלוף מהמגירה את הסיפור של מעין, שזכה לשם: "מעין של זהב", ולהוציאו לאור. מסע של שנה בערך החל בעבודה מיוחדת ומהנה עם העורכת הלשונית אפרת ליבר, עם המאיירת המופלאה הדס חורי, ועם אנשי ספריית בית אל היקרים". 

 

האם במהלך התהליך, התחדדו לך תובנות לגביו?

"כן. בדרכי פגשתי עולמות חדשים של היכרות מחודשת עם סיפורי העבר מנקודת מבט של ילדה, עם תיאור ימי המלוכה, העליה לרגל, הנביאים הכוהנים, וגם המתגעגעים. רק במהלך דיוק הסיפור והכשרתו להוצאה כספר, הדגשתי נקודה, שבדיעבד אולי הכי משמעותית בכל הסיפור, והיא: שהילדה מבינה במסעה שהסיפור למעשה לא מסתיים בעבר, אלא ממשיך וחי ופועם בחייה שלה. דרך המתודה של ציורי הילדה מעיין במחברת שלה, אנחנו מקבלים חלון הצצה לתובנות שלה, ומבינים יחד איתה שהיא, וההווה כולו, הם חלק מהותי בסיפור.

תובנה נוספת, פסיכולוגית-משהו, שמעלה מעיין מהמפגש עם מי השילוח ההולכים לאט, היא העובדה שגם מעט טוב הוא בעל חשיבות, והוא מצטבר בסופו של דבר לאור גדול. ההתחדשות שבתוך המעין, מקרינה למעין הילדה על ההתחדשות שבתוכה, והיא מוצאת חיזוק לדרך חייה במי המעיין הטהורים".

 

"הסיפור מזמן חוויה משפחתית וחיבור בין-דורי"

"עירו של דוד והמפגש הדמיוני עם דמותו של דוד המלך, שירי התהילים, המנגינות וההפתעות שמתגלות בשבילים הופכים לחוויה מיוחדת לילדים, ויוצרים הזמנה למסע קסום בנבכי הזמן והמקום של ירושלים.  הסיפור מזמן חוויה משפחתית וחיבור בין-דורי בכך שהשיח בין מעין הילדה לבין אמא שלה, 
מעלה הקשרים משפחתיים של סבא וסבתא והדורות הקודמים שחיו בגלות הרחוקה והתגעגעו מרחוק לשוב אל הארץ, לצד הזכות העצומה של דור הבנים לשוב ולחיות, לשמוח ולשחק, ברחובותיה של עיר המלוכה. הבנת הזכות הזו רומזת לנו למבט האמוני המיוחד של רבי עקיבא, אשר הבטיח ירושלים של זהב, וראה בעיני רוחו את ילדיי, ובינהם את מעין, משחקים יחדיו ברחובותיה ובסמטאותיה של עיר דוד. הסיפור חותם בהזמנה של מעין הילדה אל עבר הקוראים לבוא ולהיות חלק מהסיפור, לבקר בירושלים ולהוסיף ציור משלהם".

 

 

 

 

 

את הספר "מעין של זהב" ניתן לרכוש בספריית בית אל ובחנויות.

 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב אבינר צילום: באדיבות המצלם

ללכת לרבנים לקבל ברכה?

קרא עוד