יש לי חולשה אמתית לסבתות, עליי להודות. הן מסקרנות ומושכות את תשומת לבי בכל פעם מחדש. אם זה בהרצאות, במפגשים משפחתיים, בהליכה בשוק וגם ברחוב. אולי זה געגוע עמוק לסבתא שלי, שהייתה הדמות המשמעותית בחיי וכה חסרה לי. מנקודת מבטי, תמיד מרחפת מעליהן מעין הילה שכולה שפע בינה וידע, כזה שלא נלמד בשום מוסד בעולם, אלא בניסיון חיים שאין שני לו.
לא מזמן יצאתי מפגישה לא הרחק מהיכל מנורה בת"א, וראיתי אישה קשישה מאוד יושבת על שפת המדרכה ומוכרת עשבי תיבול. סתם כך, בפתח הבניין שכנעה עוברים ושבים להשביח את מזונם. רבים עצרו וחייכו אליה, כשמנתה את סגולות מרכולתה. פטרוזיליה לחיזוק הלב, נענע לטיפול בדלקת גרון, שמיר למי שלא מצליח להירדם. התיישבתי לידה ולמדתי שעלתה לפני שנים רבות מפרס. "ברוך ה' יש לי 6 ילדים והרבה נכדים, כולם בארץ", סיפרה בגאווה. "אני באה לפה כל יום וכולם מכירים אותי, ואת הקפה פה נותנים לי כל יום כמה שאני רוצה".
כשדפדפתי בספר הביכורים של ניר יש"י ברקין, "אסתר" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017, צדה את עיני ההקדשה לסבתו: "בזכות ההולכים בשביל החיים לסבתי מלכה"... זה הספיק לי, ומיד הוצפתי בזכרונות והסתקרנתי לקרוא.
ברקין, ברומן היסטורי מרתק מגולל את סיפור חייה של סבתו אסתר ואת ניסיונו הממושך של נכדה האהוב אמיר לפרום את התפר החזק שסבתו הספיקה לרקום. לאט הוא מגלה שסבא ארווין שעלה מהונגריה הגיע לארץ שנים רבות אחרי שאמו נולדה, ושלאמו היה אבא אחר. הסוד הזה, שמעולם לא דובר בו, הפך לנושא מסעיר המוביל אותו למסע ארוך ומרתק.
הסופר מוביל אותנו בנפתולי מקורות משפחתו בירושלים, לאורך לא פחות מארבעה דורות. היסטוריה גאוגרפית מסועפת שהיא מנת חלקם של רבים מאתנו. יכולתו לשלב נופים מוכרים ואהובים יחד עם אינטימיות של רחובות ירושלים שואבת את הקורא לצלול אל הספר, ומאפשרת לרבים להזדהות, ולו לפרקים, עם תחושות החיבור והגעגוע.
סיפור חייו של ברקין עצמו, שנולד בירושלים, גדל בצפון הארץ, וחזר לירושלים מרמז שספר זה מספר בכנות וברגישות גם מסיפור חיי שלו.
חפשו את ספרו בחנויות הספרים ובדרך הזכירו לעצמכם לפנות זמן לסבא ולסבתא - לפני שיהיה מאוחר.