החודש יוצא לאור הספר "דרשות משנות הזעם" מאת ד"ר דניאל רייזר בהוצאת "רשות המחקר" במכללה ובשיתוף האיגוד העולמי למדעי היהדות ו"יד ושם". הספר מביא את דרשותיו של רבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה, מצאצאי המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. האדמו"ר נרצח בנובמבר 1943, יחד עם שאר יהודי המחנה, במסגרת מבצע "חג הקציר" שערך האס אס.
רבי קלונימוס פעל בפולין בין שתי מלחמות העולם. הוא נודע כהוגה חסידי דגול והתפרסם בזכות חיבוריו החדשניים בתחום החינוך החסידי, בהם "חובת התלמידים". הספר מתאר בצורה מדעית את דרשותיו שנדרשו במהלך שנות השואה (ת"ש–תש"ב) בגטו ורשה. דברי תורתו היו מעין דרשות, המבארות את משנת חסידות והגות חסידית אקטואלית.
הוא חיבר מספר ספרים, אשר בשונה מספרי החסידות המקובלים, הם מחוברים כתבנית, פרק אחר פרק, כחיבור הדרכה בדרכי החסידות. רבי קלונימוס, התמקד במיוחד בחינוך בני הנוער, ובספריו הוא פיתח שיטת חינוך בראי החסידות, בה הוא מנסה להנחיל בין היתר, את עבודת החסידות, המורכבת מחשיבה ורגשות עמוקים, לבני נוער צעירים. במשנתו החסידות הוא שילב בין תורות חסידות קוז'ניץ, חסידות קרלין וחסידות חב"ד.
בתקופת השואה שהה בגטו ורשה יחד עם חסידו ושם עשה מאמצים רבים לשמור על מסגרת החיים הדתיים. לאפשר גישה של נשים למקווה טהרה, לקיים את מסגרת החגים - אפיית מצה בפסח, קיום ברית מילה, ועוד.
את דרשותיו שנדרשו במהלך שנות השואה (ת"ש–תש"ב) בגטו ורשה, העלה על הכתב והן נמצאו לאחר המלחמה. על פי כתב ידו אשר שמור במכון היהודי ההיסטורי בוורשה. קובץ הדרשות נמסר ב'שנות הזעם', כלשונו של האדמו"ר, לארכיון המחתרתי 'עונג שבת' בראשותו של ד"ר עמנואל רינגלבלום, הוטמן בכד חלב ונמצא לאחר השואה. כתב היד פוענח מחדש ויוצא כאן לאור באופן מדויק בתוספת מבוא, ציוני מקורות, הערות רבות ובהשוואה למהדורות קודמות.
האדמו"ר הגיה את דרשותיו מספר פעמים, מחק והוסיף, וצירף הערות בגוף הדרשות ובשולי הגיליון. מהדורה זו עוקבת אחר השינויים הללו ומציגה את שכבותיהם השונות שנכתבו בזמנים שונים במהלך השואה.