נהוג לחשוב על ממצאים מתקופת בית חשמונאי בעיקר באיזור מודיעין, אך עדויות לתקופה זו טמונות תחת שכבות עפר במספר מוקדים בארץ, אחד מהם, נחפר לעומק והביא עימו ממצאים חדשים, רק בקיץ האחרון.
בכנס הספר והמדבר שנערך במרכז סיור ולימוד סוסיא, הוצגו תגליות חדשות מאתר חפירה שלא נחפר עד היום, מערבית לעיר הקדומה סוסיא, שנקראת מעתה "גבעת הרצוג". "הגבעה" זכתה לשמה משום שאת מרבית החפירה בה קיימו סטודנטים מהחוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית הרצוג, על החפירה ניצח ד'ר יצחק מייטליס, ארכיאולוג ומרצה בחוג. החפירה התנהלה על ידי קמ"ט ארכיאולוגיה בניהולו של אחיה כהן- תבור.
לחפירה נבחר שטח שנחקר אך טרם נחפר, לאחר שבעבר נמצאו בו מטבעות מימי בית חשמונאי ושלהי ימי הבית השני. החפירה ביקשה להתחקות אחר עברה של סוסיא טרום התקופה הביזנטית והמוסלמית המוכרות יותר למבקר באתר העתיק.
סטודנטים חופריםצילום: יחצ
במהלך החפירה התגלה מקווה טהרה שעל פי סימני הטיח, שימש בימי הבית השני ויצא מכלל שימוש סביב ימי חורבן הבית, מטבעות נוספים מימי בית חשמונאי, שברי כלי אבן מימי בית שני, מחצבה ששימשה אולי לצורך בניית העיר בתקופה הביזנטית, וטבעת זכוכית ייחודית משלהי ימי הביניים. בנוסף חפרו הסטודנטים בפיתחה של מערת קבורה בעלת חזית מפוארת ואך גילו את דלת האבן על צירה.
הממצאים מפתיעים לאור הידיעות ההיסטוריות אודות פעילות חשמונאית לגיור בני אדום שחיו באזור הזה בשנת 112 לפני הספירה. חשיפת אתר התיישבותי מימי מלכות בית חשמונאי עשויה לשפוך אור על סוגיה מרתקת זו.
"התגליות מן הגבעה המערבית בסוסיא מאששות הצעות שהעלינו כבר לפני שני עשורים. עבור הסטודנטים זו הזדמנות וחוויה להיות שותפים לדינמיקה של המחקר, לאיתור ולתיעוד של הממצאים המחדדים עבורנו את מהלך ההיסטוריה" מסבירים ד'ר דורון שר אבי ראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג וד'ר יצחק מייטליס, ארכיאולוג, מרצה בחוג, וממונה על החפירות הלימודיות של תלמידי החוג. "לאחר המפגש עם הממצאים בשטח, הלמידה בכיתה נראית אחרת, ואם בעיצוב דור המורים והמחנכים הבא אנו עוסקים, הרי שכך אנו מצפים מהם להטמיע בתלמידיהם את אהבת הארץ וידיעתה"