שאלה
קראתי מאמר פה, בכיפה על רחל אימנו, אבל אני מרגישה שמבחינה מעשית להיום זה לא ברור לי. האם היום, אישה שהיתה צריכה להתחתן, היתה נותנת לאחותה הרווקה הגדולה ממנה להיות עם חתנה????? איך הוא לא שם לב שזו לא היא? עד כדי כך? מה, הוא ישן בחושך ואז היא נכנסה? הדברים לא ברורים לי ואני מרגישה שזה רחוק ממני ומצער אותי, כי אני רוצה להרגיש קשר אבל לא מרגישה אותו.
שאלה נוספת, אני מרגישה שיותר קל לי ומתחברת להתפלל לקב"ה מאשר לנסוע לקבר רחל. אני מרגישה שזה גם מעייף אותי רגשית כל המחשבה לנסוע ולהתפלל על קבר. יותר טוב לי להתפלל בבית.
ועוד- אני מרגישה שקשה לי מאוד ללכת לשיעורים. הייתי בשיעור על הרב קוק ולא הצלחתי להתרכז. אני מרגישה שחסר לי מאוד ההשלכה המעשית של זה לחיים. כל השנים הלכתי לשיעורים. אני כבר בחורה מבוגרת וחסר לי מאוד מאוד המעשים. לראות את התורה במעשה. האם בכל זאת ללכת? אני מרגישה שאני אוהבת ללכת לשם, כי אני רוצה להיות בחברה של אנשים שבאים לכזה דבר, אבל אח"כ קשה לי.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום רב
א. אנחנו לא מכירים את המציאות בימי התנ"ך. אנחנו רק יכולים לקרוא את הסיפור ולנסות להבין במחשבתנו איך הדבר קרה. יכול מאוד להיות שבימים עברו הנורמה הייתה קיום יחסי אישות בחושך מוחלט. לעיתים כשמישהו נותן סימנים מובהקים שזה הוא הבן אדם (כמו הסימנים שנתן יעקב לרחל, שהיא העבירה ללאה כדי שלא תתבייש), נוטים להתעלם מהבדלים, ומספיק שרחל ולאה דומות אחת לשניה כדי שהסימנים יגרמו לאמון יעקב בכך שלאה היא רחל.
נראה מפשט התורה שנתינת יעקב לאחותה היה מעשה חסד בשל האישיות המדהימה של רחל, שהייתה מוכנה בשביל לא לבייש את אחותה להתחתן אף עם עשו. זה לא אומר שהיום יש לנהוג כך אם מתקיימים אותם תנאים. הדבר נכון בעיקר לאור העובדה שלאחר מתן תורה אדם חייב לראות את אשתו לפני שיישא אותה, ולהחליט שהיא הראויה לו ביותר.
ב. לא הבנתי את השאלה. גם כשנוסעים לקבר רחל לא מתפללים לרחל אלא לקב"ה. אין לך להתפלל לרבונו של עולם אלא במקום שליבך חפץ. אם את מרגישה שנסיעה לקבר הצדיקה יגדיל את עבודת ה' שלך - תסעי. אחרת, אין בכך כל טעם.
ג. אולי הפתרון הטוב ביותר עבורך הוא מציאת מסגרת יותר מתאימה לך, שאת מתחברת אליו יותר. אני מציע לך להתעניין בין חברותייך על מסגרות שכאלה, וכך תלכי ללמוד תורה במקום שליבך חפץ.