שאלה
שלום כבוד הרב,
בקש""ע הלכות שבת, סימן רעא - דיני קידוש על היין, יט כתוב: ""...ואם אין לו יין ומקדש על הפת, אינו מברך המוציא. ויש אומרים שאף כשמקדש על היין אינו מברך המוציא. וספק ברכות להקל. [ילקוט יוסף שבת כרך א' עמוד רנד. שלחן ערוך סימ' רעא ס''ג, ובמשנה ברורה שם ס''ק טז].""
להלן שאלתי.
1. אני מבין מההלכה שאם מקדש על הפת, במקום לברך בורא פרי הגפן מברכים המוציא. זה נכון?
2. אם כן, האם מייד לאחר מכן מברכים שוב המוציא כפי שנהוג אחר הקידוש על היין? כי כתוב שיש 2 דעות להבנתי, א. אינו מברך המוציא, ב. ויש אומרים שאף כשמקדש על היין אינו מברך המוציא. ואז נאמר ספק ברכות להקל. האם ההקלה אומרת שמברכים המוציא או שלא מברכים המוציא?
תודה,
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
1. נבון. במקרה שאין לו יין (ובמקרים מסוימים גם כשאינו יכול לשתות יין), מקדש על הפת ומברך המוציא במקום הגפן.
2. במקרה של סעודה רגילה (אחרי התפילה), אם מקדש על הפת כדלעיל, מברך המוציא בקידוש, ולא מברך שוב.
בהלכה שם הוא מדבר על מקרה שהיה באמצע סעודה שהתחילה ביום שישי ונכנסה שבת, שאז עושה קידוש באמצע הסעודה, וממשיך בסעודה. לגבי זה אמר, שאם מקדש על הפת, לא מברך המוציא בקידוש, בגלל שבירך כבר בתחילת הסעודה. אבל אם מקדש על היין, יש מי שאומר שאחרי הקידוש, יברך המוציא, למרות שבירך בתחילת הסעודה, בגלל שהקידוש היה הפסק, ויש מי שאומר שגם במקרה זה לא יברך שוב המוציא, כי בירך בתחילת הסעודה, והקידוש אינו הפסק.
כל טוב