עניית אמן בנטילת ידיים

שאלה

****** אבי 29/11, שאלה 448 ******

שלום כבוד הרב,

נאמר בשולחן ערוך, סימן קנח, סעיף יד: ""הנוטל ידיו לסעודה ותיכף שמע ברכה או דברים שבקדושה, צריך לענות אמן ושאר דברים שבקדושה, כל עוד לא בירך על נטילת ידים. ואפילו להאומרים שאין לומר פסוק שאו ידיכם קודש מפני שחוששים משום הפסק, מכל מקום גם הם יודו שצריך לענות אמן ושאר דברים שבקדושה, ולא שייך להחמיר בזה ולומר שלא יענה עד שיתחיל לנגב ידיו, ויהרהר אמן ודברים שבקדושה בלבו, דחומרא דאתי לידי קולא היא. ורק אם בירך כבר על נטילת ידים וקודם שינגב ידיו שמע ברכה וקדושה לא יענה עד שינגב ידיו, משום דהוי הפסק בין ברכה למצוה. ושב ואל תעשה עדיף. ולכן יהרהר עניית אמן ודברים שבקדושה בלבו.""

להלן שאלתי.

לא הבנתי האם לפני הברכה, עונים אמן בקול רם או בליבו. כי בהתחלה כתוב שצריך לענות אמן, אז הנחתי שמדובר בקול. לאחר מכן כתוב ""ויהרהר אמן ודברים שבקדושה בלבו, דחומרא דאתי לידי קולא היא."" אז חשבתי שאולי הם מסבירים שצריך לענות בהרהור הלב בלבד. אך בסוף נאמר שלאחר שבירך ""ולכן יהרהר עניית אמן ודברים שבקדושה בלבו."", כלומר אם אמר זאת כוונתו שלפני הברכה כן אומר בקול, אחרת מה ההבדל בין לפני לאחרי הברכה.

תודה,

יש לכם אינסטגרם? בואו להתעדכן בחדשות גם שם

תשובה