שאלה
שלום לכבוד הרב,
השאלה שלי אליך נוגעת לענין המקום של הלכות דרבנן ביהדות.
הקב״ה נתן לבני ישראל את התורה, ועל הציווים בה אין לי ספקות.
הקב״ה נתן לנו גם תורה שבעל פה (משנה) ועל הציווים בה אין לי ספקות.
השאלה שלי היא מהו המקור להלכות נוספות שנוספו על ידי חז״ל ועל מה אנו מסתמכים בכך שאנחנו מקבלים אותם עלינו?
אחד הפסוקים שאנשים סיפרו לי עליהם הם ״וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט״. אך האם הכוונה במלים כהן/לוי/שופט לרב בימינו? לא כל כך ברור לי.
ובכל זאת, ישנו גם הפסוק (ייתכן ואני לא מצטט במדוייק) ״את כל הדבר, אשר אנוכי מצווה אתכם - אותו תשמרו לעשות לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו״.
איך ניתן להסביר זאת בפועל? אני אתן דוגמא, כתוב הרי בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו. נניח ונתעלם לרגע מהעניין של ״זאת לא אמא שלו אבל״ או ״אמרו רק גדי ולא כבש״ וכדומה, מדוע תיקנו (הרמב״ם אני חושב) שזה יהיה תקף גם לעופות ולא רק לבשר בקר? על מה חז״ל התבססו כשהם הרחיבו את ההלכה למעשה וחייבו בכך את כלל ישראל לציית לה?
כמובן שחס ושלום אין פה דברי כפירה אלא הרצון לדעת ולהבין את עומק ההלכה ומה שעומד מאחוריה.
אני אתן רק דוגמא אחרונה ברשותך בנושא שמאד מעניין אותי וקרוב אליי.
לאחר שאונקלוס תירגם את התורה לארמית, יצאה תקנה מחז״ל שכל יהודי חייב לקרוא כל פרשה שניים מקרא ואחד תרגום בלי קשר לקריאה של אותה פרשה בציבור ביום שבת. הלכה שאני אגב זוכה לקיים בכל שבוע. ובכל זאת, מה שמעניין בדוגמא זו שהיא אפילו לא קשורה להלכה קיימת בתורתינו הקדושה או הרחבה של משהו אלא משהו אחר לגמרי שחז״ל תיקנו. ואני שואל בעצם האם אין זה סותר (חלילה) את הכתוב ״לא תוסף עליו״? או איך אפשר בכלל להסביר את זה?
מאז שחזרתי בתשובה אני מנסה להבין את הדברים לעומקם ולשאול את עצמי שאלות קיומיות, הכל על מנת לעשות לי סדר בראש.
אודה לך מאד על ביאוריך.
תודה רבה!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
שאלה זו נשאלה על ידי חכמנו בגמרא מסכת שבת דף כג עמוד א, בענין ברכה על נר חנוכה שכולו מדרבנן ולא פירוש של מצוה בתורה:
מאי מברך? מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה
והיכן צונו?
רב אויא אמר: (דברים יז) מלא תסור.
רב נחמיה אמר: (דברים לב) שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך.
אין בדבר הזה משום לא תוסיף, כיוון שהאיסור הוא להוסיף ולומר שמצוה זו מהתורה אבל אם מוסיפים סייג או גזירה או מצוה מדרבנן, אין איסור לא תוסיף.
בברכה,
דני ארגמן