משה רבנו ויציאת מצרים

שלום.
א.הרמב"ם בספר "מורה הנבוכים" מתאר, על פי סיפורים שמופיעים בתורה, את צמיחתו של משה כ"נביא", דהיינו: מוכן להיות שליח של ה' אל בני האדם. אצל משה התגלתה "רוח הקודש", וכשהמשיך להתפתח במידותיו- הגיע לנבואה, ולכן בחר בו הקב"ה כמנהיג של עם ישראל: 1) התערבותו להציל את בן עמו מידי הנוגש המצרי. 2) התערבותו להפסיק מריבה בין שניים מאחיו, בני עמו. 3) התערבותו להציל עשוק מיד עושקו כששניהם לא מבני עמו- בנות יתרו והרועים האחרים. המדרש מוסיף עוד צעד אחד: עזרה (אפילו) לבעל חיים- הגדי שחיפש מים לשתות.
ב.הדם לא היה בשביל הקב"ה, שיוכל לזהות. הדם היה בשביל עם ישראל: "והיה הדם לכם לאות..." מילוי רצונו של ה', במריחת הדם על המשקוף והמזוזות, איפשר את הצלתם מן המגפה, מגפת הבכורות.
ג.אין בכך עניין, לדעתי.
חג שמח!