שאלה
כאשר יתרו נותן למשה את עצתו לגבי מינוי שופטים האם משה מקבל ומישם את עצת יתרו על דעת עצמו או שהוא מבקש רשות מהקב"ה, אם כן אפשר לדעת מה המקור לתשובה?
כאשר משה רבינו מתחתן הוא מתחתן עם ציפורה שכמובן היא נכריה, איך ייתכן? ומה המקור?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום רב
א. ישנה במכילתא מחלוקת תנאים בנושא זה:
"וישמע משה לקול חותנו", ודאי "ויעש כל אשר אמר", כל אשר אמר לו חותנו, דברי ר' יהושע; ר' אלעזר המודעי אומר, "וישמע משה לקול חותנו", ודאי "ויעש כל אשר אמר" לו אלהים.
(מכילתא דרבי ישמעאל, יתרו)
לפי ר' יהושע הוא עשה מה שאמר לו חותנו, ואילו לפי ר' אלעזר המודעי המעשה שעשה היה כמו שאמר לו הקב"ה.
יתכן שאף רק יהושע יודה שהייתה הסכמה אלוקית, שכן יתרו עצמו אומר למשה שיעשה זאת אם הקב"ה יסכים לכך. כך למשל הרמב"ן אומר באופן ברור:
ויהי אלהים עמך - בעצה זו, אמר לו צא המלך בגבורה. לשון רש"י. ור"א פירש שמע בקולי והיה ה' בעזרך להצליחך בעצתי. אבל למטה (בפסוק כג) אמר אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים, שפירושו אם תעשה את הדבר וצוך אלהים לעשותו אז תוכל לעמוד, שתמלך בגבורה, ואין ספק שעשה כן:
(רמב"ן שמות יח, יט)
ב. גם השבטים, בניו של יעקב, התחתנו עם 'נכריות', בשל העובדה הפשוטה שעדיין לא היה עם ישראל. גם שרה ורבקה, רחל ולאה, כולן יכולות להיות מוגדרות כ'נכריות', שכן הן ממשפחת בתואל הארמי.
רק בזמן יציאת מצרים אומר הקב"ה "היום הזה נהייתה לעם", ולכאורה אין בעיה להתחתן עם נשים שאינן מבני ישראל לפני הפיכתו לעם. כמו כן, חתונתם הייתה לפני מתן תורה, לפני שבאה מצוות התורה ללמד על החובה לקחת אישה מעם ישראל (אם כי גם חובה זו לא נכתבה במפורש בתורה).
האבות ביקשו שלא יתחתנו עם מישהו מצאצאיו של כנען, היות והוא בא מחם, הבן המקולל של נח שנועד להיות עבד עבדים לאחיו.
אריאל
(המשיב אינו רב)