מעמד האישה ביהדות

שלום רב,
קודם כל, כל הכבוד לך שאת מבררת ושואלת, ולא משאירה את המחשבות שלך לשליטת דברים ששמעת אולי, או חשבת.

מעמד האשה ביהדות, הוא מעמד שהתפתח עם השנים, כמו בכל העולם. בעבר המציאות שבה נשים וגברים חיו היתה שונה, והיום יש התקדמות גדולה בכל הנוגע לנשים, (לדוגמה: עד לפני כמעט מאה שנה לנשים לא היה זכות בחירה כמעט בשום מקום, וודאי שלא זכות להבחר).

ונתחיל מהאמירות עצמן:
בגמרא דיברו על כך שיש להבדיל בין היחסים שבין בני הזוג בשני הפסוקים הללו, והסבירו שיש להבדיל בין בית שבו שוררת אהבה, אחדות וקשר טוב בין בני הזוג, ובין בית שהקשר השורר ביניהם לא משה.
כל אחד מכיר כמה אנשים שהתגרשו. את מי הם הכי שונאים (כמובן, לא בכל המקרים)?
האדם שהם הכי שונאים זה מי שהיו בן הזוג שלהם, איתו הם חלקו את חייהם. למה זה הגיוני, למה זה קורה?
כי ככה זה, מי שאתה מצפה שיהיה הכי קרוב אליך, ואתה מתבדה ממנו, אתה סופג ממנו את מפח הנפש הגדול ביותר!
בני זוג החיים ביחד, והקשר ביניהם לא טוב. יכול להיות להם מר ממות, בני זוג החיים בקשר טוב ביניהם, כשהבעל מוצא את אשתו, הוא מוצא טוב, והכל טוב לו.
´ביתו של אדם הוא מבצרו´, המקום שבו אדם מתחיל את מעגלי החיים שלו זה הבית, שם הוא בונה את ביתו, ואת המקום המיוחד שלו, לכן שם אפשר לבנות, ואפשר גם להיפך - להרוס. הפסוקים דיברו על שני סוגים של נשים, ושל הקשר איתם.
פעם שמעתי הסבר מהרב גינזבורג שמשלים את הדברים: בפסוק הראשון נאמר: ´מוצא אני את האשה´, ואילו בפסוק השני: ´מצא אשה´ - יש אנשים שכל הזמן בקשר הזוגי מחפשים את ה´אני´, ויש שמחפשים את ה´אשה´, איך לתמוך בה, איך לעזור לה, איך להיות איתה בהרמוניה, וזהו ההבדל בין שני הפסוקים, מי שמחפש רק את עצמו ימצא מהר מאוד שהקשר הוא מר ממות, לעומת מי שמחפש גם את זולתו, הוא ימצא טוב.

[הקניין בחתונה]
טקס הקניין הוא טקס שמפריע להרבה נשים, כי הן חשות שהם נהיות קניין הבעל, כמו שפחה שלו, או חפץ שלו, וזה משפיל ומעליב אותם.
אבל לדעתי, המשמעות של המושג קניין צריך הסבר שונה.
צריך להבין שמעשה קניין באופן כללי, לא חייב לבטא מעשה רכישה, ואני אתן דוגמא: אם הלכת למכור חמץ, בוודאי ראית, שהרב רוצה שהמוכר ירים איזה חפץ ויעשה קניין, על מה? מי קונה את מי, את מה? הרב לא קונה את החמץ! הרב רוצה לעשות קניין על השליחות. הקניין הוא מעשה שנעשה על מנת להראות את זה שהאדם רוצה ומסכים לעשות את השליחות, עד כדי כך שהוא עושה מעשה שמבטא את זה, המעשה הוא מעשה קניין, מעשי קניין כאלו שבהם אדם לא קונה משהו, אלא רק מראה שאכן הוא רוצה (גומר בדעתו) לעשות את הדבר קיימים בהרבה דברים (קניין על עשיית דבר, קניין על ביטול דבר, ועוד).
קניין האשה בקידושין, אינו קניין במובן הרכושני, האשה היא אינה ממון הבעל (משפט מתוך אחד מפרשני הגמרא), אלא שהתורה שרצתה שתשרור הקדושה בבית, והקשר יהיה מחייב יצרה הליך שנגמר על ידי קניין שנעשה על ידי הבעל, הבעל מראה את רצונו הגמור באשה, על ידי מעשה קניין שהוא מבצע.
הקידושין אינם קניין במובן כמו שאדם קונה חלב במכולת, הם אולי נעשים באופן דומה, כשאדם קונה חלב הוא משלם כסף, וכשאדם עורך קניין עם האשה הוא נותן לה טבעת שהיא שוה כסף. אמנם, הקניין שנערך בזמן הקידושין לא נקרא כמעט ´קנין´ אלא: ´קידושין´, המשמעות של הקידושין היא יצירת קדושה בין שני אנשים, שני אנשים שמייצרים בית חדש ומיוחד, וחיבור חדש ומיוחד, בין שני בני הזוג שורה השכינה, ויש קדושה, לכן שני בני הזוג מתקדשים בקדושה הזו, הקניין מבטא את הקשר המיוחד הזה.

לגבי הגיוס, ההבנה שהבנת מעניינת, אבל אני לא חושב שמטעם זה הרבנים אוסרים גיוס.
אז למה אוסרים?
אפנה אותך לשתי תשובות יפות שבאתר שלנו:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=280593
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=275572

מלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות - גם כאן אפנה אותך לכמה תשובות,
התשובות:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=245056
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=121550
http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=578
קריאה נוספת:
http://www.yeshiva.org.il/midrash/7948
ומשהו יותר הלכתי:
http://www.yeshiva.org.il/midrash/6167

בהצלחה רבה
עקיבא

ולכל שאלה
akiva.ka@gmail.com