שאלה
תמיהה גדולה עולה מפרשתנו. מהי מהות התנאי שהתנה אליעזר על עין המים? מדוע הוא בחר דווקא במעשה יומיומי ופשוט בכדי לאבחן מיהי האישה המתאימה ליצחק?
אליעזר חיפש אישה שהיא גאונה בחסד. לפי דברי הרב (באורות הקודש ג', עמ' שי"ג) גאון במדע זה אחד שרוחו מלאה בזה, שהמחקר שלו מעסיק אותו כל הזמן.
על משקל זה גם גאונות החסד. לא בהכרח האדם שתורם הכי הרבה הוא הגאון, אלא זה שחושב כל הזמן איפה יש להגביר את החסד, איפה אפשר לתרום עוד, והוא הוגה בזה ונפשו מלאה מהערך הזה. הגאונות לא נמדדת לפי הכמות אלא לפי הרוח והתשוקה, כפי שכותב הרב: "בגאונות החסד של נדיב גדול, שהחסד וההטבה הם משאת נפשו ונזר חייו, מכירה ההסתכלות הפנימית את זיו החסד מצד עצמו, שהוא דבר יותר יקר ומרומם, יותר נשגב ונעלה, מכל הפעולות של החסדים וההטבות המתגשמות במעשה ובפועל".
וזה מה שאליעזר חיפש. את מי שיודעת להבחין בצורך ובאופן אינסנקטיבי להגיב.
מה אליעזר מצא?
"וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ*וַתַּשְׁקֵהוּ. וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם-כִּלּוּ, לִשְׁתֹּת. וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל-הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר, לִשְׁאֹב; וַתִּשְׁאַב, לְכָל-גְּמַלָּיו וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה ."
כמה פעלים. איזו זריזות, איזו מסירות. ותמהר – "כי המהירות בעבודת המשרת יורה על היות הנעבד נחשב אצלו" (ספורנו). אליעזר היה היה יכול לגשת ולשתות לבד. למה לעזור לאדם שיכול לעזור לעצמו? אבל רבקה מבינה שאם אדם מבקש משהו – כנראה שהוא צריך. אולי נפצע בידיים (מלבי"ם)? אולי יש לו קושי אחר? והיא מבצעת את המשימה בלב שלם.
ואליעזר? משתאה – "משתומם על רוב הזריזות לעשות חסד" (ספורנו), "מלשון תמהון שהיה משתומם ומביט עליה בעין פקיחה" (העמק דבר).
לנו (או לי לפחות) לפעמים נדמה שהמעשה של רבקה הוא בלתי סביר. להשקות עשרה גמלים, בלי שניה לנוח, כשאליעזר בכלל לא ביקש להשקותם. לקרב את הכד לפיו ("ותשקהו"), כדי שלא יטרח אפילו מעט. בעולמנו כיום, אפשר בכלל להגיע לכזאת מעלה?
נזכיר ונאמר מהי המשמעות של ברית אבות. ברית מלשון בריאה. תכונות הנשמה המופיעה אצל אבותינו היא המתגלה גם בנו. זכות אבות פירושו המעשים הטובים שעשו אבותינו שהוציאו מהכוח אל הפועל את תכונות הנשמה שה' הטביע בהם ול
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו