שאל את הרב

מיהו הפרשן המוסמך למשנתו של הרב קוק זצ"ל

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 22/02/15 10:42 ג באדר התשעה

שאלה

שלום לרב שרלו שליט"א,

יש לי שאלה קצרה אבל אני מבקש ממך תשובה ארוכה. השאלה היא מיהו הפרשן המוסמך של הרב קוק בזמן הזה כי בישיבה שאני לומד בה אומרים לי שיש רק פרשן אחד של הרב קוק וכל האחרים לא קיבלו את המסורת הנכונה ובגלל זה הם מסלפים את דברי הרב זצ"ל, אבל אני קורא גם ספרים של רבנים אחרים (גם את הספר שלך "וארשתיך לי לעולם") ומה שכתוב שם נראה לי גם נכון ואני יוצא מבולבל מאוד.

סליחה על הבקשה החצופה ותודה מראש. זה לא דחוף ושהרב יענה רק שיש לו זמן.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה


שלום וברכה

הדבר הראשון שכדאי מאוד לעשות כאשר אנחנו תוהים מול עובדה מסוימת הוא לנתח את השאלה שלך עצמך. אם תעשה זאת, תראה כי אתה מחפש דבר מה שהוא בלתי ניתן למציאה. הלוא השאלה שלך עצמך מכירה בעובדה שיש מחלוקת ביחס לפרשנות של דברי הרב קוק. ממילא, כאשר אתה שואל "מיהו הפרשן המוסמך של הרב קוק" אתה יודע מראש כי התשובה תלויה בהחלטה שלך את מי לשאול. מי שסובר כצד אחד במחלוקת יטען כי הצד הזה הוא הפרשן המוסמך ומי שסובר כצד השני במחלוקת יטען שהצד הזה הוא המוסמך – ואם כן, במה הועילה שאלתך, ולאיזו תשובה אתה מצפה ?
מעבר לכך, ההנחה הטמונה בשאלה היא שיש "פרשן מוסמך" למשנתו של הרב קוק זצ"ל. האם אתה מכיר "פרשן מוסמך" למשהו ? האם לתורה שבכתב, שמקורה אלוהי – יש פרשן מוסמך יחיד ? האם לגמרא יש פרשן מוסמך יחיד ? האם לאגדות חז"ל, לרמב"ם, לרמב"ן, למהר"ל מפראג ועוד ועוד – יש "פרשן מוסמך" יחיד ? ומי הסמיכו ? ומי הסמיך את המסמיך להסמיך מישהו אחד ולשלול מישהו אחר ? על כן, אולי יהיה נכון לחדול מלחפש את הפרשן המוסמך, ולעשות דבר מה שונה לחלוטין ? אולי התחרות הילדותית של "מיהו הפרשן המוסמך" צריכה לפנות את מקומה להדרכה אחרת לחלוטין ?

כדי להבהיר מהו אותו "דבר מה שונה לחלוטין" הבה נבין את האתגר העומד בפנינו:
משנתו של רבינו הגדול היא ענקית. היא ענקית בהיקף התחומים בהם עסק; היא ענקית ביחס לעומק ולגובה שהיא מתנשאת; היא ענקית בסוגות הספרותיות שהיא מכילה; היא ענקית מבחינת העולמות הקבליים והפילוסופיים הטמונים בה, ועוד ועוד. לא זו בלבד, אלא שבשל העיסוק החלקי בה היא מסוגלת להזין עולמות רוחניים לעוד עשרות רבות של שנים.
אם כן, אירע לה מה שאירע לכל משנה ענקית. לפני שנים שמעתי מהרב צחי להמן הי"ו את הרעיון הבא: לבעל שם טוב היו שלושה תלמידים גדולים: תולדות יעקב יוסף, המגיד, ורבי אלימלך, כולם זכר צדיקים לברכה. כל אחד מהם תפס יסוד אחר במשנתו. בדורות הבאים קמו חצרות חסידיות המנוגדות כל כך האחת לשניה, וכל אחת מהן טענה לכתר של ממשיכת דרכו של הבעל שם טוב. כמובן שהיו שטענו שהם קרובים יותר או הם בעלי המסורת המוסמכת או שהבעל שם טוב הסמיך דווקא אותם להיות הפרשנים, אולם כל זה לא הועיל, ומתברר לנו היום איזה עולם מופלא וצבעוני יצרה החסידות.
כדבר הזה אירע לרב קוק זצ"ל. היו לו שלושה תלמידים גדולים: הרב חרל"פ, הרב צבי יהודה והרב הנזיר, כולם זכר צדיקים לברכה. בדור שלאחר מכן קמו כל כך הרבה חצרות מסביב למשנתו של הרב קוק זצ"ל, וכלל לא אפשר שדבר כזה לא יתרחש. לפיכך, הפרשנויות למשנתו הענקית הן מגוונות, עמוקות, לעתים סותרות, ופורשות עולם מרהיב של מחשבה. כל חצר טוענת לבעלות על הפרשנות הזו, והדבר מביא לקטנות גדולה. הקטנות נובעת בשל העובדה שחצר אחת חירשת לבירורים העמוקים הנאמרים בחצר האחרת, והחצר האחרת חירשת לנאמר בחצר הראשונה, ובמקום שמשנת רבינו הגדול תביא לרוחב עצום ולפריחה היא מביאה למחלוקת ילדותית על שאלת הבעלות והסמכות.

מעבר לכך, יש לזכור כי חלק בלתי נפרד מהמחלוקת עוסק לא רק בפרשנות משנתו של הרב קוק לזמנה, אלא לשאלת מימוש רעיונותיו בזמן הזה. הויכוח הידוע מכולם – מאמר הדור לדורנו – לא על עצמו בא ללמד כי אם על הכלל כולו בא ללמד. המחלוקת היא מהי המשמעות של מאה השנים מאז כתיבת משנתו של הרב קוק ועד היום, כאשר דבריו של הרב נכתבו בדור מודרני לעומת דור פוסט מודרני וניו אייגי', בלי שהרב ראה את השואה, את הקמת מדינת ישראל, את השינויים העצומים במעמד האישה וביחס ל"אחרים" מכל סוג ועוד ועוד. כל אלה מחייבים למעשה עולם מגוון של מחלוקת. ומעבר לכל אלה, אנו נפגשים עם משניות נוספות מזו של הרב קוק זצ"ל, וכשם שלא ניתנה עד היום בלעדיות לאף משנה רוחנית – לא של הרמב"ם ולא של ריה"ל, לא של הבעל שם טוב ולא של ר' חיים מוואלוזי'ן – מוטל עלינו להיפתח למשניות אחרות, ועוד ועוד.

מכאן, שכל ניסיון לטעון לבעלות על ה"פרשנות המוסמכת" לדברי הרב קוק זצ"ל היא מגמדת ולא מרחיבה, מצמצמת ולא מעצימה, מתנשאת ולא ענוותנית, וכדאי מאוד שלא לתור אחריה, כיוון שמשמעותה היא הכנסת עולמו האין-סופי של הרב, שעדיין רק מחלקו אנו מתברכים ואוצרות עצומים עדיין חתומים וסתומים בפנינו, לתוך ד' אמות מצומצמות של תנועה אחת בלבד.

מה אני מציע לך אפוא לעשות ? נהג כדברי חז"ל, שהציעו לתלמיד הנבוך מול האסופות של תלמידי החכמים: "אף אתה עשה אזניך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים את דברי אוסרין ואת דברי מתירין את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין... (חגיגה ג ע"ב).

לאחר שתעשה כדברי חכמים ותשמע את הפרשנויות הסותרות והמנוגדות לדברי רבנו הגדול – שוב לך אל ספריו ואל קריאתו, וקרא אותם מחדש, ובחן איזו פרשנות מתאימה לדבריו הכתובים, ואיזו פרשנות רחוקה מהם. יותר מכך, נסה ללכת בדרכו שלו עצמו, ולמצוא כתוב שלישי, המאפשר את הקריאות השונות במשנתו, ובד בבד מותיר את הקריאה משמעותית, ולא הופך אותו לקריאה אנמית שבסופו של דבר אינה אומרת דבר, כי אם שכולם צודקים. בדרך זו תכוון את עצמך יותר ויותר למשנתו, ותראה הקבלות ואימותים וכלים אחרים שמאפשרים לך לבחון מה מכוון יותר ומה מכוון פחות. כך פעל כל עולם הפרשנות בתורה לאורך כל הדורות, וכך פועלים בעלי המסורה המבקשים לפרש את דברי רבינו הגדול זצ"ל.

האם קבלת תשובה לשאלתך ? האם אתה יכול ללכת בדרך זו ?


כל טוב

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות