לצאת בזמן תפילת יזכור

לשואל שלום,
מאמר ארוך כתב על כך הרב ויז'ונסקי בכרך יז של כתב העת תחומין.
ראשית כל- במקום שיש מרא דאתרא (רב בית הכנסת), הוא אשר יקבע.
באופן כללי, אם הדבר כרוך בקלות ראש ובטורח ציבור - אפשר להישאר.
ביישוב עלומים ייסד הרב עמית קולא, רב היישוב, תפילה לשלום המשפחה. מצרף כאן (בעריכתי, ועם הוספותי):
[תפילה לשלום המשפחה] לאמרה בזמן 'יזכור'
אָבִי שֶבַּשָּמַיִם, הִנֵנִי עוֹמֵד בְּיּוֹם קָדוֹש זֶּה בְּתוֹךְ קְהַל יִשְֹרָאֵל, הַשּׁוֹפְכִים אֶת נָפְשָׁם וְהַזּוֹכְרִים אֶת הוֹרֵיהֶם, עֲטֶרֶת רָאשָׁם, וְאֶת קְרוֹבֵיהֶם הָאֲהוּבִים וְהַיְּקָרִים, אֲשֶׁר הָלְכוּ לְעוֹלָמָם. הַרֵינִי נותֵן תּוֹדָה לְךָ, כִּי בְּחַסְדְךָ הַגָּדוֹל וּבְרָב-טוּבְךָ, אֵין דַּאֲבוֹן בְּלִבִּי וְאֵין דִּמְעָה בִּלְחָיַי, כִּי אָבִי וְאִמִּי, (אִישִׁי/אִשְׁתִּי), אָחִי (אַחַי) וְאֲחוֹתִי (וְאַחְיוֹתַי), כֻּלָם עִמָּדִי, לֹא נִפְקָד מִמֶּנוּ אִישׁ. חַיִּים שָאֲלוּ מִמְךָ, וְחַיִּים נָתַתָּ לָהֶם. לָכֵן שָֹמֵחַ לִבִּי וּכְבוֹדִי, וְאַף בְּשָֹרִי יִשְֹכֹּן לָבֶטָח. אַ-דֹנָי יִשְׁמְרֵם מִכָּל רָע. אַ-דֹנָי יִשְׁמֹר צֵאתָם וּבוֹאָם. חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל לֵב חָנֵּנִי כְּאִמְרָתֶךָ. אַ-דֹנָי יַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְנוֹתֵיהֶם בַּנְּעִימִים, לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים עוֹסְקִים בַּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת. וְכֵן יְהִי רַצוֹן וְנֹאמָר אָמֵן.