שאלה
שלום כבוד הרב,
נאמר בשולחן ערוך, סימן רנא - שלא לעשות מלאכה בערב שבת אחר מנחה, סעיף ב: ""מותר לכתוב דברי תורה דרך לימודו. ואין הבדל בזה בין אם כותב בכתב יד, או אם כותב במכונת כתיבה או במחשב, שאם הוא לצורך לימודו, מותר לכתוב בערב שבת עד סמוך לכניסת השבת. ובפרט באופן שאם ימנע מלכתוב יתבטל מלימוד תורה""
להלן שאלתי.
כתוב להבנתי שמותר לכתוב דברי תורה אבל רק אם לא יכתוב הוא יתבטל מלימוד תורה.
אם אני מבין נכון, רוב יראי השם שלומדים תורה בכל זמן פנוי שיש להם, ולמשל יש ספר שהוא כותבים בנושא התורה, הרי ברור שאם ימנעו מלכתוב את הספר - יכולים הם לעסוק בלימוד אחר שאינו כרוך בכתיבה. אז האם בעצם אסור להם לכתוב? ובכך להבנתי ההקלה בכתיבה היא דווקא לחלשי הלב, שבנושא מסויים בתורה הדורש כתיבה הם יכולים ללמוד אך בנושא אחר שלא דורש כתיבה הם יתעצלו מללמוד אם יפסיקו עיסוק הכתיבה הנוכחי.
האם הבנתי נכון?
תודה,
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
הלשון של המחבר שכתב "ובפרט" מורה, שההיתר הוא גם בלי הנימוק הזה, אלא שזה מוסיף עוד נימוק להיתר.
כל טוב