יציאת מצרים - למה משה רבינו ביקש לצאת לשלושה ימים בלבד

ב"ה
שלום וברכה
בראשית הדברים נזכיר כי ההתבוננות שלנו בדברי התורה תמיד חייבים לבוא מתוך ההבנה כי אנו נפגשים עם דבר ה´ ועם האופן בו הוא מופיע בעולם, וכל התורה כולה אחת היא.
כדי לענות על שאלתך יש לעיין היטב בפסוקים. הפעם הראשונה בה נזכר ענין שלושת הימים הוא בפרק ה פסוק ג.
אולם האזכור הזה של שלושת הימים מופיע באמצע הדו שיח שיש בין משה ואהרון לפרעה.
בפסוק א בפרק זה, שהוא הפגישה הראשונה של משה ואהרון עם פרעה, נאמר: "וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה´ אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר", תגובתו של פרעה היתה שהוא אינו מכיר את הקב"ה ולכן לא ישלח.
כלומר, בתחילת הדיון משה ואהרון אומרים דברים ברורים, המטרה שלנו היא להוציא את עם ישראל, ללא כל מגבלה. לאחר שפרעה מסרב הם מפרטים ואומרים מה הדרך שאותה יעשו, אך אם נשים לב, גם בפסוק ג´, שמוזכרים שלושת הימים לא מוזכר כלל ענין החזרה!
אם כן, משה ואהרון אומרים לפרעה שישלח את עם ישראל, (פסוק א) דרך השילוח היא שילכו ללכת לעבוד את הקב"ה, דרך זו היא לפחות שלושה ימים, (פסוק ג) וגם בה לא כתוב שהם הבטיחו לשוב לאחר שלושת הימים.
גם פרעה שמשלח את עם ישראל לאחר מכת בכורות אומר: "קומו צאו מתוך עמי", דהיינו הוצאה מוחלטת ללא כל כוונת החזרה.
אחר כך הוא מתחרט על כך ואמר מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו, וגם ממנה מובן שהשילוח היה מוחלט, ובשום שלב משה ואהרון לא אמרו לפרעה שהם ישובו לאחר שלושה ימים.
לסיכום, פרעה אם כן הטעה את עצמו, וייתכן לומר שזו משמעותה של הכבדת הלב שאותה אמר הקב"ה.
(עיקרי הדברים מבוססים על פירוש הנצי"ב על התורה, ראה גם כן בהקדמתו של עמוס חכם לדעת מקרא, שמות חלק א עמוד 16).
בברכת התורה והארץ
דוד
davideign@gmail.com