שאלה
שלום כבוד הרב,
לפעמים אחרי שאני עושה משהו או מדבר עם אנשים לאחר מכן אני תמיד טרוד במחשבות שאולי הייתי צריך לעשות אחרת וחבל שלא אמרתי ככה וככה ו (נגיד בראיון עבודה/לימודים ) וזה לא עוזב אותי כל היום ומפריע לי גם בלימוד התורה. האם יש מקור שאני יכול להסתמך עליו שמה שאמרתי זה מה שהייתי צריך להגיד והכל מאיתו יתברך.. או משהו בעניין של אמונה שאני יכול להגיד אחרי המעשה על מנת שהקב"ה יעזור לי במה שדיברתי שזה יהיה מספיק.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
אי אפשר לומר שמה שאמרת או עשית זה מה שהיית צריך, כי אז חלילה, גם כשאדם יאמר או יעשה דבר לא טוב, הוא לא ייקח אחריות, כי יאמר לעצמו שכנראה זה מה שהוא היה צריך לומר או לעשות.
לכן הצעתי היא, שלפני שאתה מגיע לעשיה או אמירה משמעותיים (כמו ריאיון וכיו"ב), קודם כל תתכונן היטב ותחשוב טוב מה נכון לומר או לעשות. ולפני שאתה מתחיל, תתפלל לה' שיסייע לדיבורך או למעשיך (כגון פס' 'יהיו לרצון' או 'ויהי נעם' וכדו').
לאחר שדיברת או עשית, תתבונן בקצרה - האם מה שעשיתי או אמרתי היה נכון? אם התשובה חיובית (לא צריך להיות מושלם. מספיק שזה בגדר הסביר), מה טוב. ואם לא, אז תלוי - אם יש לך מה לתקן, תתקן. ואם לא, תתפלל בקצרה לה' ותאמר שאתה עשית או אמרת מה שהיה נראה לך נכון, ומכאן והלאה תבקש שה' יגלגל זאת לטובה.
במקביל מומלץ ללמוד את נושא הביטחון וההשתדלות. נכתב המון על הנושא.
בהצלחה רבה