הפגישה בין יעקב ורחל אימנו

ב"ה


ברכה ושלום.


אכן הוא לא עשה מעשה טוב והוא בכה מיד אח"כ ובעצם הביע חרטה בפהרסיה על מה שהוא עשה.
ראה את דברי המדרש למה הוא בכה ?

ויהי כאשר ראה יעקב ויגש יעקב ויגל את האבן, א"ר יוחנן כזה שהוא מעביר פקק מעל פי צלוחית,
וישק יעקב לרחל, כל נשיקה לתפלות בר מן תלת, נשיקה של גדולה, נשיקה של פרקים, נשיקה של פרישות, נשיקה של גדולה, (ש"א =שמואל א'= י) ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו וישקהו, נשיקה של פרקים (שמות ד) וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו, נשיקה של פרישות (רות א) ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה, רבי תנחומא אמר אף נשיקה של קריבות שנאמר וישק יעקב לרחל שהיתה קרובתו,[ וישא את קולו ויבך, למה בכה ?]
אמר, אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה מה כתיב ביה ויקח העבד עשרה גמלים וגו' ואני לא נזם אחד ולא צמיד אחד, ד"א למה בכה שראה שאינה נכנסת עמו לקבורה, הדא היא דהיא אמרה לה לכן ישכב עמך הלילה אמרה לה עמך הוא דמיך עמי לית הוא דמיך,[ ד"א למה בכה שראה האנשים מלחשים אלו לאלו מפני שנשקה מה בא זה לחדש לנו דבר ערוה, שמשעה שלקה העולם בדור המבול עמדו אומות העולם וגדרו עצמן מן הערוה הדא אמרת שאנשי מזרח גדורים מן הערוה. ]



בברכה,


עוזיאל